ביטחון לאומי בבורסה הישראלית: העוצמה הטכנולוגית של רפאל והתעשייה האווירית
17.3.2026

בקצרה
- מדינת ישראל מתכננת להנפיק עד 30% ממניות רפאל והתעשייה האווירית בבורסה בתל אביב, לפי שווי חברה מוערך של 80-100 מיליארד שקל לתעשייה האווירית, מה שיאפשר גיוס הון משמעותי לחיזוק תקציב הביטחון לעשור הקרוב תוך שמירה על שליטה ממשלתית.
- ההחלטה להנפיק את שתי החברות בו-זמנית נועדה למנוע תחרות פנימית והחלשת אחת מהן, ובכך להבטיח ששתיהן ייהנו מגישה שווה להון ציבורי ומגמישות עסקית, מה שישמר את מאזן הכוחות ביניהן וימנע בריחת מוחות.
- הביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה ישראליות זינק בעקבות המלחמה, כאשר צבר ההזמנות של רפאל הגיע לשיא היסטורי של כ-65.7 מיליארד שקל, מה שממקסם את רווחי המדינה מההנפקה ומספק הזדמנות למשקיעים להשקיע בחברות בעלות חסינות גבוהה לתנודות במשק.
- התעשייה האווירית ורפאל הציגו נתונים פיננסיים מרשימים בשנת 2025, עם זינוק של 20% במכירות התעשייה האווירית ל-7.4 מיליארד דולר ועלייה של 19.5% במכירות רפאל ל-9.35 מיליארד שקל במחצית הראשונה, מה שהופך את מניותיהן לעוגנים פוטנציאליים בתיקי השקעות מגוונים.
המלחמה הממושכת הוכיחה כי העליונות הטכנולוגית של ישראל היא נכס אסטרטגי ראשון במעלה, כאשר התעשייה האווירית ורפאל ניצבות בחזית העשייה. רפאל אחראית על פיתוח וייצור מערכות הגנה אקטיביות פורצות דרך כמו כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת הלייזר מגן אור, אשר רשמו אחוזי יירוט חסרי תקדים והגנה על העורף הישראלי לאורך חודשי הלחימה. מנגד, התעשייה האווירית מתמחה במערכות תקיפה מדויקות, כלי טיס בלתי מאוישים ומשפחת טילי החץ המיועדים ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. השימוש המסיבי והאפקטיביות המוכחת בשטח של מוצרי החברות העלו את הביקוש העולמי לטכנולוגיה ישראלית לרמות שיא, מה שהפך את החברות הללו למובילות שוק גלובליות בעלות צבר הזמנות אדיר.
בשנים החאורנות דובר על הנפקתן , אך המדינה שמרה אותן תחת חסותה, עקב הביקוש הרב והשימוש העצום בחברות אלה , הבינה המדינה שהן נכס לאומי ולכן הוחלט להנפיקן.
מתווה ההנפקה: 30% לציבור תחת ריבונות המדינה
תהליך ההנפקה של התעשייה האווירית ורפאל עובר כעת לשלב הביצוע עם הסכמתו העקרונית של משרד הביטחון למהלך, תוך שינוי עמדה היסטורית בנוגע לחשיפת פעילויות סודיות. לפי המתווה שגובש, כל חברה תנפיק עד 30% ממניותיה בבורסה בתל אביב בלבד, בעיקר מול משקיעים מוסדיים, בעוד המדינה תמשיך להחזיק ברוב המכריע של 70% מהמניות. רשות החברות הממשלתיות דנה על הנפקת מניות מיעוט לפי שווי חברה של 80 עד 100 מיליארד שקל לתעשייה האווירית. התהליך צפוי להימשך כשנה בשל הצורך בצווי חיסיון להגנה על פעילויות מסווגות הנעשות בחברות אלה.
למה ביחד? מניעת תחרות ממשלתית פנימית
ההחלטה של משרד הביטחון היא כי ההנפקה של שתי החברות תיעשה בו זמנית וזאת כדי למנוע תרחיש שבו הנפקה של אחת מהן תחליש את השנייה. במערכת הביטחון הבינו כי אם רק חברה אחת תונפק, היא תהנה מגמישות עסקית ויכולת גיוס הון בעוד החברה השנייה תמשיך לגרור הגבלות רגולטוריות כבדות של חברה ממשלתית ותיחשף לבריחת מוחות. מהלך זה מבטיח כי שתיהן ייהנו מגישה שווה להון מהציבור תוך שמירה על מאזן הכוחות הקיים בין שתי ענקיות הביטחון הממשלתיות.
מלחמת השביעי באוקטובר ושאגת הארי: מנועי הצמיחה של התעשייה
הביקוש הרב לשירותי שתי החברות הגיע לשיאו על רקע המלחמות האחרונות, החל מאירועי השביעי באוקטובר ועד למבצע שאגת הארי, מה שהוביל את מערכת הביטחון לנצל את תקופת השיא במכירות כדי למקסם את רווחי המדינה מההנפקה. צבר ההזמנות של רפאל הגיע לשיא היסטורי של כ 65.7 מיליארד שקל. במערכת הביטחון הוחלט כי מוטב לנצל את המומנטום המבצעי והעסקי הנוכחי כדי להוציא את המהלך אל הפועל, כאשר הכספים שייכנסו למדינה אמורים להגדיל באופן ניכר את תקציב הביטחון לעשור הקרוב.
בנוסף, עקב הביקוש שנוצר על ייצוא של החברות הבטחוניות הישראליות ממדינות המפרץ , ארצות הברית , ואירופה.
הזדמנות למשקיעים ונתונים פיננסיים יוצאי דופן
עבור המשקיע הישראלי, כניסתן של התעשייה האווירית ורפאל לבורסה יוצרת הזדמנויות השקעה בנכסים בעלי חסינות גבוהה לתנודות מחזוריות במשק. התעשייה האווירית סיימה את שנת 2025 עם זינוק של 20% במכירות שהסתכמו ב 7.4 מיליארד דולר, כאשר הרווח הנקי שלה זינק ב 45% לשיא של 712 מיליון דולר. גם חברת רפאל הציגה נתונים מרשימים עם מכירות של 9.35 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2025, עלייה של כ 19.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי של רפאל במחצית זו זינק בכ 68% והסתכם ב 612 מיליון שקל. נתונים אלו, יחד עם הביקוש העולמי הגובר למוצרי הגנה מפני טילים וכטב"מים, הופכים את המניות הללו לעוגנים פוטנציאליים בתיקי השקעות מגוונים.
סיכום ותובנות
הנפקת המיעוט של רפאל והתעשייה האווירית מסמנת תפנית אסטרטגית המשלבת בין צרכי הביטחון ליכולות שוק ההון. המהלך נועד למקסם את הערך הכלכלי של הצלחתן המבצעית בקרב תוך הבטחת רציפות תקציבית לצה"ל בעשור הבא. התיאום בין ההנפקות והשמירה על שליטת המדינה מבטיחים כי העוצמה הטכנולוגית הישראלית תישאר נכס לאומי אך תהפוך גם למנוע צמיחה פיננסי עבור הציבור.