חנק בצוואר הבקבוק המצור על הורמוז כנשק אמריקאי במערכה על הכתר הגלובלי

המצור האמריקאי המוחלט על מיצרי הורמוז שהוכרז בחודש האחרון הוא הרבה יותר מעוד עימות צבאי מול איראן. 
המעבר נחסם לגמרי ומונע מהמשטר בטהרן כל יכולת לקיים סחר ימי.
מאחורי המהלך הזה עומדת תוכנית אסטרטגית עמוקה שנועדה לשלוט בנפט, שהוא יחידת הבסיס של האנרגיה העולמית, במטרה לבלום את סין בדרכה אל הכתר.

איראן והקריסה של עורק החיים הימי

הכלכלה האיראנית נמצאת כרגע בנקודת שבירה בגלל התלות המוחלטת שלה בים שכן כמעט 90% מהפעילות הכלכלית של המדינה מתבססים על סחר בנתיבים ימיים.
המצור האמריקאי פשוט חנק את היכולת הזאת והתוצאות בשטח הן דרמטיות עם קצב אינפלציה רשמי שחצה את רף 70%! זה שיא שלא נראה באיראן מאז ימי מלחמת העולם השנייה.
המצב הזה משפיע ישירות על האנשים ברחוב שצריכים להתמודד עם מחסור חמור במוצרי יסוד כמו קמח ולחם כאשר המחיר של כיכר לחם פשוטה זינק במאות אחוזים תוך זמן קצר מאוד.

מעבר למחסום הפיזי של ספינות המלחמה האמריקאים התחילו לפעול בשיטות חדשות כדי לעצור את מה שנקרא צי הרפאים של איראן ששימש אותה לעקיפת סנקציות במשך שנים.
באמצעות פעולות קומנדו והסטה של מכליות נפט לנמלים אחרים, ארה"ב הצליחה לצמצם את הצי הזה ל31 מכליות פעילות בלבד לעומת 55 שהיו בשיא.
המשטר בטהרן מוצא את עצמו במצב שבו הוא מתקשה לשלם משכורות ואפילו שוקל לפנות את עיר הבירה בגלל קריסת התשתיות והמחסור במשאבים בסיסיים.

נפט כיחידת השליטה האסטרטגית

כדי להבין את המהלך האמריקאי לעומק צריך להסתכל על הנפט לא רק כדלק למכוניות אלא כיחידת השליטה הבסיסית ביותר בכלכלה העולמית.
התפיסה המנחה כאן היא פשוטה וחדה, מי ששולט בברז הנפט שולט באנרגיה שמניעה את העולם כולו. המצור על מיצרי הורמוז הוא לא רק עונש לאיראן אלא הצהרת כוונות אמריקאית לגבי מי באמת מנהל את העניינים בזירה הגלובלית.
ארה"ב משתמשת בגישה הזו כדי להזכיר לכולם שהיכולת שלה לקטוע את אספקת האנרגיה החיונית ביותר יכולה להכריע גורל של מעצמות עוד לפני שנורה הכדור הראשון במלחמה קונבנציונלית.

כדי לגבות את התפיסה הזו ארה"ב יצרה מה שניתן לכנות טבעת חנק צבאית חסרת תקדים מסביב למפרץ. לראשונה מאז 2003 מוצבות במזרח התיכון שלוש קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים בבת אחת, ה"ג'רלד פורד" ה"ג'ורג' בוש" וה"אברהם לינקולן".
מדובר בכוח אש עצום הכולל יותר מ-50 אלף חיילים אמריקאים וסדר גודל של 12 ספינות מלחמה ומאות כלי טיס שפרוסים באזור.
ההפגנה הזו עולה הון תועפות כאשר תפעול של קבוצת תקיפה אחת כזו נאמד בכ-6 עד 8 מיליון דולר בכל יום אבל מבחינת וושינגטון זהו מחיר ששווה לשלם כדי להעביר מסר ברור לכל מי שטוענת לכתר המעצמה העולמית.

סין והדרקון הצמא תחת מצור עקיף

הנפגעת השקטה אבל הכי משמעותית מהמצור הזה היא סין שהיא יבואנית הנפט הגדולה ביותר בעולם. כמעט מחצית מיבוא הנפט הסיני עובר דרך מיצרי הורמוז מה שאומר שבכל יום נתקעים שם בערך 5.4 מיליון חביות נפט שהיו אמורות להגיע למפעלים בסין.
המצור הזה ניתק לסינים את הגישה הישירה לכמות אדירה של נפט איראני שהגיע אליהם במחירים מוזלים והיה דלק קריטי לתעשייה שלהם.
ברגע אחד נעלמו מהשוק בין 1 ל-1.4 מיליון חביות נפט יומיות שזרמו מאיראן לסין מה שמכניס את בייג'ינג ללחץ אנרגטי כבד.

אבל הבעיה של סין היא לא רק המחסור בנפט עצמו. האיום האמיתי על הדרקון הסיני הוא ההאטה בביקוש העולמי.
כשהעולם נכנס לסחרור כלכלי בגלל המלחמה והמחירים עולים אנשים פשוט קונים פחות וזה פוגע בייצוא הסיני שהוא המנוע המרכזי של הכלכלה שלהם בדרך ליעדי הצמיחה השאפתניים.
בנוסף המלחמה הזו שוברת לסין את המומנטום הדיפלומטי שהיא כל כך עמלה עליו בשנים האחרונות.
כל ההישגים המרשימים כמו הסכם הנורמליזציה בין איראן לסעודיה שסין תיווכה ב-2023 נמצאים עכשיו בסכנת קריסה ממשית כשהאזור חוזר לבעור וארצות הברית מחזירה לעצמה את השליטה המוחלטת במזרח התיכון.

התמונה הגדולה הטבעת הימית מתהדקת מסביב לעולם

הסיפור של מיצרי הורמוז הוא רק חלק אחד בפאזל הרבה יותר גדול של שליטה עולמית.
כדי להבין את המהלכים של ארצות הברית, צריך להסתכל על שאר צווארי הבקבוק הימיים בעולם, שגם בהם האמריקאים מהדקים את האחיזה שלהם. 

במיצרי מלאקה שבאסיה, ארצות הברית חתמה בחודש האחרון על הסכם הגנה אסטרטגי עם אינדונזיה, מהלך שנועד להחריף את דילמת מלאקה של סין ולשלוט בנתיב הסחר הכי חשוב שלה. 

במקביל, במיצר באב אל-מנדב שמחבר את הים האדום לאוקיינוס ההודי, האמריקאים פועלים כדי להבטיח שציר הסחר לאירופה יישאר פתוח למרות האיומים של המורדים החות'ים בגיבוי איראן. 

אפילו בשער הכניסה לים התיכון, במיצר גיברלטר, נחתמה החודש מפת דרכים ביטחונית חדשה עם מרוקו שמבטיחה שהשליטה בנתיב הזה תישאר תחת השפעה אמריקאית לעשור הקרוב. 

המסר הוא פשוט, ארצות הברית לא רק חוסמת את איראן, היא מוודאת שכל נתיבי השיט המרכזיים בעולם נמצאים תחת השגחה צמודה שלה.

שחמט במימי המפרץ

כשמחברים את כל הנקודות, מהחנק הכלכלי של איראן ועד להסכמים החדשים באינדונזיה ובמרוקו, מבינים שהמצור על הורמוז הוא המהלך המרכזי במשחק שחמט גלובלי.
איראן היא אולי הלוח שעליו מתנהל הקרב, אבל הנפגעת האסטרטגית האמיתית היא סין, שמוצאת את עצמה במצב שבו הביטחון האנרגטי שלה והיכולת שלה לסחור עם העולם תלויים לחלוטין ברצון הטוב של וושינגטון.
ארצות הברית משתמשת בשליטה הפיזית שלה בצווארי הבקבוק הימיים כדי להוכיח שהיא עדיין המעצמה היחידה שיכולה לסגור את הברז לכל מי שמנסה לערער על הסדר העולמי שלה.

המהלך הזה לא רק עוצר את הנפט, הוא מפרק את ההישגים הדיפלומטיים שסין בנתה במאמץ רב בשנים האחרונות, כולל הקשרים שלה עם מדינות הדרום הגלובלי.
אנחנו רואים כאן עיצוב מחדש של יחסי הכוחות במאה ה-21, שבו העוצמה הצבאית בים הופכת לכלי הכלכלי הכי חזק שיש.
בסופו של דבר, מה שהתחיל כסכסוך מקומי במפרץ הפרסי מתברר כהצהרה אמריקאית ברורה, בעולם שבו האנרגיה והסחר עוברים דרך הים, מי ששולט במצרים הוא זה שעדיין עונד את הכתר הגלובלי.