מהפכת השקל הדיגיטלי ואישור ה-BILS

רשות שוק ההון רשמה פריצת דרך היסטורית במערכת הפיננסית הישראלית עם מתן האישור הרשמי להנפקת ה-BILS.
הממונה על רשות שוק ההון בישראל, עמית גל, חתם על ההחלטה המאפשרת לחברת ביטס אוף גולד (Bits Of GOLD) להשיק את המטבע הדיגיטלי היציב הראשון הצמוד לשקל, המהלך התגבש לאחר תקופת פיילוט ממושכת של שנתיים שנועדה לבחון את עמידות המערכת ולוודא עמידה בתקני אבטחה מחמירים.
בואו איתי להבין את משמעויות המהלך עבור ציבור המשקיעים ואת ההבדלים המהותיים בין יוזמה זו לבין השקל הדיגיטלי של בנק ישראל.

קרדיט: Blog

הנפקת ה-BILS, מטבע יציב בשירות הצרכן

מטבע ה-BILS מוגדר כסטייבלקוין (מטבע דיגיטלי שצמוד לערך של נכס יציב מהעולם האמיתי) השומר על ערך קבוע ביחס של אחד לאחד מול השקל הישראלי.
כל יחידת מטבע דיגיטלית מגובה בשקלים פיזיים או בנכסים שווי ערך הנשמרים בחשבונות מפוקחים, מה שמבטיח את יציבותו של המכשיר הפיננסי החדש.
המבנה הטכנולוגי של המטבע מאפשר ביצוע העברות כספים ישירות בין אנשים פרטיים לבין בתי עסק ללא צורך בתיווך של המערכת הבנקאית המסורתית.

מדובר במערכת הפועלת באופן מיידי ובכל שעות היממה, המציעה חלופה דיגיטלית לתזרימי המזומנים הקיימים, חשוב להדגיש כי יוזמה זו של המגזר הפרטי פועלת במקביל ובנפרד מפרויקט השקל הדיגיטלי הממשלתי הנבחן בבנק ישראל.

שימושים מרכזיים ויתרונות מסחריים

היישומים המרכזיים של ה-BILS מעניקים יתרון משמעותי למשתמשים במערכת הפיננסית החדשה.
המטבע מאפשר מסחר רציף בשוק הקריפטו מול השקל בכל שעות היממה, גם במועדים בהם הבנקים המסחריים סגורים לפעילות.
נוסף על כך, המערכת מייעלת את תחום ההעברות הבינלאומיות באמצעות המרה מהירה וזולה למטבעות דולריים דיגיטליים דוגמת USDC או USDT ושליחת הכספים ליעדים בחו"ל.
במקביל, חברות רבות בוחנות כיום את שילוב ה-BILS כתשתית טכנולוגית לביצוע תשלומים וסליקה על גבי הבלוקצ'יין, דבר שעשוי לצמצם עלויות תפעול ולשפר את מהירות העסקאות במשק הישראלי.

במקביל, בנק ישראל מתכנן להשיק את השקל הדיגיטלי, בואו נבין מהו

השקל הדיגיטלי, המכונה CBDC, מהווה התפתחות של המטבע הלאומי המונפק ישירות על ידי הבנק המרכזי.
בשונה מהפקדות בבנקים מסחריים המהוות התחייבות של התאגיד הבנקאי כלפי הלקוח, או מאפליקציות תשלום דוגמת פפר של בנק לאומי או ביט של בנק הפועלים, השקל הדיגיטלי הוא התחייבות ישירה של בנק ישראל.
המטבע מתפקד כגרסה דיגיטלית של המזומן הפיזי המוכר, כאשר במקום שטרות נייר בכיס, המשתמש מחזיק בקוד דיגיטלי בתוך ארנק ייעודי, רמת הביטחון של המטבע נחשבת למקסימלית מאחר שהמדינה היא זו שעומדת מאחורי ערכו ואמינותו של הכסף.

התועלות המרכזיות של בנק ישראל

בנק ישראל רואה בשקל הדיגיטלי כלי מרכזי להגברת התחרות בשוק התשלומים הישראלי שנשלט כיום על ידי קומץ בנקים וחברות כרטיסי אשראי.
כניסת המטבע הדיגיטלי תאפשר לגופי פינטק חדשים להציע שירותי תשלום מתקדמים ולהוזיל את העמלות לצרכן הסופי,  אחת הבשורות הגדולות היא הטמעת כסף חכם המבוסס על חוזים חכמים, המאפשרים התניית תשלום בביצוע פעולות מסוימות.
לדוגמה, ניתן יהיה להגדיר שתשלום עבור רכב יד שנייה יועבר למוכר באופן אוטומטי אך ורק ברגע שבו עודכנה הבעלות במשרד הרישוי ללא צורך בשירותי נאמנות או צ'ק בנקאי.
המערכת תתמוך גם בתשלומים ללא חיבור לאינטרנט ובהעברות מיידיות הפועלות בכל שעות היממה.

ההבדלים המהותיים מול עולם הקריפטו

ההבדלים בין השקל הדיגיטלי לבין מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים דוגמת ביטקוין הם מהותיים ונוגעים לליבת המערכת המוניטרית.
בעוד שערך הביטקוין מאופיין בתנודתיות קיצונית, השקל הדיגיטלי ישמור על ערך קבוע ויהיה שווה תמיד לשקל אחד בדיוק. הבדל משמעותי נוסף נעוץ בערבות הממשלתית, כאשר בנק ישראל עומד מאחורי השקל הדיגיטלי לעומת העדר גוף מרכזי האחראי על מטבעות הקריפטו. בנוגע לפרטיות, המטבע יתוכנן לספק הגנה גבוהה על נתוני המשתמשים, אך לא יאפשר אנונימיות מוחלטת בדומה למזומן בשל הצורך לעמוד בדרישות החוק למניעת הלבנת הון ומימון טרור.

המודל הדו נדבכי וסטטוס ההנפקה

המודל המוצע להפעלת השקל הדיגיטלי הוא מודל דו נדבכי המפריד בין התשתית לבין שירות הלקוחות. בנק ישראל יהיה אחראי על הנפקת המטבע וניהול המערכת הטכנולוגית המרכזית, בעוד שהבנקים וחברות הפינטק יספקו את הארנקים והשירותים לציבור הרחב ויתחרו ביניהם על חווית המשתמש.
נכון לעת הזו, טרם התקבלה החלטה סופית על ההנפקה והבנק המרכזי ממשיך בשלבי מחקר וניסויים במסגרת אתגר השקל הדיגיטלי.
בנק ישראל בונה תוכנית מבצעית שתאפשר לו להשיק את המטבע בלוח זמנים קצר במידה ויזהה צורך לאומי, כגון אימוץ נרחב של מטבעות דיגיטליים במדינות אחרות או דעיכה בשימוש במזומן.

סיכום ותובנות

השילוב בין אישור ה-BILS הפרטי לבין המוכנות הממשלתית לשקל דיגיטלי מסמן את תחילתו של עידן חדש בכלכלה הישראלית.
הצרכן הישראלי עומד בפני מערכת פיננסית יעילה יותר, זולה יותר ונגישה יותר, המשלבת את טכנולוגיית הבלוקצ'יין עם הפיקוח הרגולטורי הדרוש ליציבות.
המעבר לכסף דיגיטלי אינו רק שינוי טכני באופן התשלום, אלא מהפכה מבנית המבטיחה לשנות את יחסי הכוחות בין המוסדות הפיננסיים המסורתיים לבין הציבור הרחב תוך הנגשת כלים פיננסיים מתקדמים לכל בית בישראל.