המבחן של טראמפ: האם בחירות האמצע יכתיבו את סיום המלחמה?
16.3.2026

בקצרה
- בחירות האמצע בארצות הברית משמשות כמשאל עם על תפקוד הנשיא המכהן, והן קריטיות לדונלד טראמפ לשימור מורשתו וקידום נאמניו במפלגה הרפובליקנית, שכן אובדן הרוב בבית הנבחרים יקשה עליו להעביר חוקים ותקציבים וישפיע על יכולתו לקדם את סדר היום שלו.
- ההיסטוריה מראה כי אזרחי ארה"ב מתעניינים במדיניות חוץ רק כשהיא פוגעת ברווחתם האישית, וכעת, לנוכח מחירי הנפט והאנרגיה המאמירים, טראמפ עשוי לסיים את העימות הצבאי מול איראן בטווח הקרוב כדי להקל על הלחץ הכלכלי ולמנוע פגיעה בתמיכה הציבורית לקראת הבחירות.
- בחירות האמצע הן גורם מכריע בקבלת החלטות גורליות בעת מלחמה, כפי שהודגם על ידי הנשיא ג'ורג' בוש הבן שדחה הגדלת כוחות בעיראק ופיטורי שר הגנה עד לאחר בחירות 2006, מה שגרם למדד ה-S&P לעלות בכ-5.7% בחודשיים שלפני הבחירות, ומצביע על כך שגם טראמפ עשוי לתעדף שיקולים פוליטיים על פני אסטרטגיה צבאית.
- נתוני הסקרים הנוכחיים מראים כי המפלגה הדמוקרטית מובילה עם 52% סיכויי זכייה בסנאט, בעוד שרק 27% מהציבור תומכים במלחמה עם איראן, מה שמעמיד את טראמפ בפני לחץ כבד לסיים את המלחמה בטווח הקרוב כדי להוריד את מחירי הנפט ולמנוע תבוסה רפובליקנית בבחירות.
בחירות האמצע כמנגנון הכרעה פוליטי
בחירות אמצע הכהונה בארצות הברית נחשבות באופן מסורתי למשאל עם על תפקוד הנשיא המכהן, והן בעלות השפעה מכרעת על מאזן הכוחות בגבעת הקפיטול. הבחירות נערכות באמצע תקופת כהונתו של הנשיא ובמסגרתן עומדים לבחירה כל המושבים בבית הנבחרים ושליש ממושבי הסנאט. עבור דונלד טראמפ, שכבר אינו יכול להיבחר לקדנציה נוספת, הבחירות הללו הן קריטיות לשימור המורשת שלו ולקידום נאמניו בתוך המפלגה הרפובליקנית. הוא שואף להריץ דמויות מפתח מתוך קואליציית MAGA, דוגמת מרקו רוביו, כדי להבטיח שליטה רפובליקנית שתאפשר לו יד חופשית בהמשך כהונתו. הרי אם טראמפ יאבד את הרוב בבית הנחברים, יהיה לו קשה עד הבלתי אפשרי להעביר חוקים ותקציבים.
האינטרס הכלכלי של הבוחר מול המדיניות הצבאית
ההיסטוריה מלמדת כי האזרח האמריקאי הממוצע אינו מגלה עניין רב במדיניות חוץ או במלחמות רחוקות במזרח התיכון, כל עוד הן אינן פוגעות ברווחתו האישית. עם זאת, המתיחות הביטחונית הנוכחית מתחילה לחלחל לכיסו של הבוחר דרך מחירי הנפט והאנרגיה המאמירים. טראמפ נבחר על תקן איש עסקים , אך כעת נראה כי הבוחרים חשים שהם בעיקר משלמים יותר.
המונח trump always chicken out) - TACO) ,חוזר לכותרות כפי שקרה בסוגיית המכסים אשתקד, אז נאלץ הנשיא לסגת מעמדותיו. קיימת הערכה גוברת כי לנוכח הלחץ הכלכלי, טראמפ יבחר לסיים את העימות הצבאי מול איראן בטווח הקרוב, גם אם המהלך לא יוביל להפלת המשטר בטהרן.
שיעורי העבר: פוליטיקה לפני אסטרטגיה צבאית
ההיסטוריה המודרנית של ארצות הברית מוכיחה כי בחירות האמצע הן הגורם המכריע ביותר בתזמון וקבלת החלטות גורליות בעת מלחמה, במטרה להשיג קולות בקרב הבוחרים. דוגמה קלאסית לכך היא התנהלותו של הנשיא ג'ורג' בוש הבן לקראת בחירות האמצע של 2006. למרות המלצות מפורשות של הדרג הצבאי להגדיל את מספר הכוחות בעיראק, בוש סירב לבצע את המהלך טרם הבחירות. בספרו האוטוביוגרפי הודה בגלוי, "חיכיתי אחרי הבחירות כדי שההחלטה לא תיראה פוליטית". הוא אף דחה את פיטוריו של שר ההגנה הלא פופולרי דונלד רמספלד עד לאחר סגירת הקלפיות. דבר שגרם למדד הS&P לעלות בכ-5.7% מרגע ההכרזה ב-1.9 ועד לבחירות האמצע שהיו ב-7.11. תקופה של חודשיים ושבוע.
באותה תקופה, דעת הקהל של האזרחים האמריקאים הייתה ברורה , הם היו עייפים ממלחמות ורצו שהמלחמה בעיראק תיפסק. ולכן, בוש ידע שאם יתחזק את הכוחות הצבאיים בעיראק לפני הבחירות אמצע, כמות מצביעיו הייתה פוחתת.
רק ב-2007, לאחר שהרפובליקנים איבדו את שני בתי הקונגרס בעקבות חוסר שביעות הרצון מהמלחמה, הפך בוש את המדיניות ב-180 מעלות, הגדיל את הכוחות ב-30,000 חיילים והחליף את רמספלד. בדומה למקרה בוש, נראה כי גם כעת התזמון הפוליטי גובר על השיקול הצבאי היבש. טראמפ, כמי שמודע היטב ללחץ הציבורי, עלול לפעול בהתאם לרצון הקהל האמריקאי ולהורות על הפסקת הלחימה, מתוך הבנה שזהו הצעד היחיד שיביא לירידת מחירי הנפט וימנע תבוסה רפובליקנית בקלפי.
המפלגה הרפובליקנית אל מול נתוני הסקרים
תמונת המצב הנוכחית בסקרים מעוררת דאגה עמוקה בקרב המפלגה הרפובליקנית. כפי שניתן לראות בגרף המצורף מפולימארקט, המפלגה הדמוקרטית מובילה כעת עם 52% סיכויי זכייה בסנאט, לעומת 49% בלבד לרפובליקנים. התמיכה הציבורית במדיניות המלחמה של הממשל נמוכה מאוד, כאשר רק כ 27% מהציבור מביעים בה תמיכה כללית. השבר בקואליציית MAGA והסנטימנט השלילי בציבור מעמידים את טראמפ בפני צומת החלטה קריטי שבו עליו לבחור בין המשך הקו הצבאי לבין הצלת המפלגה בבחירות.
בגרף אנו רואים את אחוז המצביעים למלפגה הדמוקרטית (בכחול) ואת אחוז המצביעים למפלגת הרפובליקנים (בכתום) על פי סקר שנערך בPolymarket.
צפי החלטות: בלימת ההסלמה להורדת יוקר המחיה
על רקע נתונים אלו, ובעיקר העובדה שרק 27% מהציבור האמריקאי תומכים באופן מפורש במלחמה עם איראן, מסתמן שינוי כיוון משמעותי בהחלטותיו של טראמפ. הנשיא צפוי לפעול לסיום המלחמה בטווח הזמן הקרוב, במטרה ישירה להביא לירידה במחירי הנפט ולהקל על האינפלציה לקראת הבחירות. כחלק מגישה זו, נראה כי הוא יימנע מפעולות צבאיות נרחבות שעלולות לזעזע את השווקים, כמו כיבוש האי חיראג' אשר יכול לגרום מצד אחד לירידה במחירי הנפט אם צבא ארה"ב יצליח להשתלט על מקורות הנפט מבלי לפגוע בהם , אך עלול גם לגרום לעליה במחירים אם מקורות הנפט ייפגעו ולהחמרה במצבה הפוליטי של המפלגה.
סיכום ותובנות לעתיד
לסיכום, בחירות האמצע של 2026 מסתמנות כאירוע שמעצב מחדש את אסטרטגיית החוץ של ארצות הברית. הפער בין השאיפות המדיניות לבין המציאות הכלכלית של האזרח הקטן מייצר לחץ שגם נשיא דומיננטי כטראמפ אינו יכול להתעלם ממנו. אם ההיסטוריה היא אינדיקציה כלשהי, הרי שהשיקול האלקטורלי יגבר על היעדים הצבאיים, ולוח הזמנים של המלחמה יתיישר לפי לוח הזמנים של הקלפי. כרגע, השורה התחתונה ברורה: כדי לשמור על הכוח בקונגרס, ייתכן שטראמפ ייאלץ להתפשר על הניצחון המוחלט במזרח התיכון.