ספינות המסחר לא ימהרו לחזור למצר הורמוז

כידוע, לאחר הכרזת הפסקת אש בין לבנון לישראל איראן מיהרה להכריז על פתיחת מצר הורמוז, עורק האנרגיה הראשי של העולם כולו.

מעט מאוד זמן לאר מכן, וקצת לא במפתיע, איראן חוזרת בה מההכרזה על פתיחת המיצר, ובשטח נמשכת תנועה דלילה בצל דיווחים על ירי לעבר ספינות.
המהלכים הלא ממש ברורים הלוו מלווים גם במסרים סותרים וחילוקי דעות חריגים בין משרד החוץ האיראני לבין משמרות המהפכה, מצב שמדגיש את חולשת המשטר וכמובן מטלטל את מחירי האנרגיה ואת שוקי ההון העולמיים.
כמובן שטהרן בעודה נסוגה מההחלטה על פתיחת מצר הורמוז, האשימה את האמריקאים, והסבירה שהסיבה לכך היא ״המצור האמריקאי״.

חשיבותו האסטרטגית של מצר הורמוז לשוקי האנרגיה וההון

אמנם דיברתי, ודיברו על זה כולם בכל חור, אבל, חשוב להזכיר ולהיזכר.
כידוע לכולם, מצר הורמוז הוא אחד מצווארי הבקבוק הקריטיים ביותר בעולם.
המיצר הצר בין איראן לאומן, שדרכו עוברים מדי יום כ-20.9 מיליון חביות נפט ומוצריו (לפי נתוני EIA למחצית הראשונה של 2025).
כ-20% מצריכת הנפט העולמית וכ-25% מהתנועה הימית של הנפט. כ-80-89% מהיצוא הזה מופנה לאסיה (סין, הודו, יפן ודרום קוריאה), מה שהופך כל הפרעה בו ל"מס אינפלציה" גלובלי שמשפיע ישירות על שוק ההון.

נכון לכתיבת שורות אלו, השיט הדליל נמשך למרות אירוע חריג במיוחד שאירע בשבת (18.4.26).
על פי דיווחים, משמרות המהפכה ירו לעבר מכליות (לפחות שתיים הודיות), ולאחר מכן, סגן יו"ר הפרלמנט בטהרן הכריז כי חברי פרלמנט הקימו צוות "לוחמה בהורמוז" ומוכנים לאחוז בנשק מול ארה"ב.
ביום ראשון דיווחה סוכנות תסנים (המזוהה עם המשמרות) כי שתי מכליות נפט (דגלי אנגולה ובוטסואנה) לא הורשו לעבור.

אין קו אחיד באיראן

חוקרי איראן רבים מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מציינים כי באופן חריג, איש אינו יודע מי נתן את ההוראה לתקוף את המכליות ומפקדת החירום האיראנית לא פרסמה הודעה רשמית.

על פי אחד החוקרים הבכירים במכון לביטחון לאומי נאמר:
״זו הפכה למלחמת פיראטים, לא רק בים, אלא גם בין האיראנים לבין עצמם".
המסרים הסותרים בין משרד החוץ (שר החוץ עבאס אראקצ'י צייץ על פתיחה מלאה) לבין סוכנות מהר האיראנית (שמתחה ביקורת חריפה) משקפים בלאגן פנימי עמוק.
ולא, זה לא חדש בכלל.
מחלוקת כזו בין דיפלומטיה לבין כוח צבאי יוצרת אי-ודאות, חוסר יציבות, וחוסר יכולת מי קובע את הטון אצל האיראנים.
וכתוצאה מכך, לא ניתן לדעת לאן האירוע הזה יכול להסלים.

ההשפעה הישירה על שוק ההון

עד המשבר עברו במצר כ-21 מיליון חביות נפט ומוצרי סחר נוספים מדי יום.
ההכרזה על פתיחה (גם אם זמנית) גרמה לצניחה של 13% במחירי הנפט, והם התייצבו סביב 80 דולר לחבית ברנט, רחוק משיא של כ-111 דולר לפני כחודש, אך גבוה בהרבה מרמת פברואר, שלפני הלחימה (כ-65 דולר).

בתרחיש של קריסת הפסקת האש, ההשפעה תהיה מיידית.
עליית מחירים שמזינה אינפלציה, פוגעת בצמיחה העולמית (הערכות: ירידה של 0.2-1.3% בצמיחת האינפלציה הרבעונית) ומאלצת בנקים מרכזיים לשקול מחדש מדיניות ריבית. 

בשוק ההון עצמו ההשפעות כבר ניכרות:

• סקטור האנרגיה- מניות חברות הנפט והגז זינקו, והיו בין הביצועים הטובים ביותר מאז פרוץ המשבר. סקטורים דפנסיביים כמו utilities (תשתיות) גם עלו.

• שוקי המניות הרחבים- תנודתיות גבוהה: ירידות ראשוניות ב-S&P 500 ובמדדים אירופיים/אסייתיים בגלל חששות אינפלציה וצמיחה, אך "rally של הקלה" בעקבות הודעות על הפסקת אש. אנליסטים רבים (Morgan Stanley, JPMorgan) מציינים שקיים מעבר הון ממניות צמיחה למניות איכות ומניות דפנסיביות.

• פרמיות ביטוח ושילוח- זינקו ב-50% ומעלה, מה שמייקר שרשראות אספקה ומשפיע על חברות שילוח ומכליות (דומה למשבר החות'ים בים האדום).

• אג"ח ומטבעות- תשואות אג"ח עלו בעקבות חששות אינפלציה, והדולר שמעסיק את רובנו התחזק ומייצר "מקלט בטוח".

• שווקים באסיה- הנפגעות העיקריות (89% מהיצוא למזרח הרחוק, סין 37.7%, הודו 14.7%, דרום קוריאה 12%, יפן 10.9%), חשופות ביותר, מה שמשפיע על מדדי שוקי המניות שם ועל חברות ייצור אנרגיה.

בניגוד למחירי הנפט, תחום הביטחון לא הושפע כלל מההכרזה על פתיחה.
הפרמיות הגבוהות והחששות יישארו גבוהות עוד חודשים רבים.
תנועת המכליות לא תחזור להיקפה הרגיל כל כך מהר, בדיוק כמו אחרי מתקפות החות'ים בים האדום, שם ספינות עברו בנתיב ״כף התקווה הטובה״ (נתיב ארוך יותר אך בטוח יותר). שרשראות אספקה קשות "לאפס" מחדש.

הנפגעות העיקריות והמאמצים הדיפלומטיים

סין, הודו ויפן מנסות להפעיל לחץ על וושינגטון וטהרן להאריך את הפסקת האש (שהחלה ב-7 באפריל) ולחזור לשולחן המשא-ומתן בפקיסטן.
נשיא ארה"ב אף הכריז על "פתיחת המצר בשביל סין והעולם". אך איראן לא ממהרת להתפשר.
הנשיא האיארני מסעוד פזשכיאן טען כי לטראמפ "אין זכות למנוע מאיראן את זכויותיה הגרעיניות", ויו"ר הפרלמנט מוחמד באכר קליבאף הודה כי "יש פערים משמעותיים" במגעים.

במקביל, נושאת המטוסים ג'רלד פורד (היקרה בהיסטוריה, כ- 13.3 מיליארד דולר) חצתה את תעלת סואץ והתמקמה בים האדום.
תזכורת צבאית שרק מחזקת את אי הוודאו בגזרה, ואי הוודאות בשווקי ההון.

תנודתיות בשוק 

כל עוד אין פתרון ארוך-טווח, שוק ההון יישאר רגיש במיוחד.

היסטוריה מלמדת שכל הפרעה בהורמוז (כמו במלחמת הטנקרים בשנות ה-80 או תקריות 2019) גורמת לעליית מחירי נפט ולתגובות מיידיות בשווקים, אך גם להזדמנויות בסקטורים ספציפיים.
המשקיעים עוקבים כעת אחרי כל הודעה מאיראן, ארה"ב או סין.
כל מסר סותר, כל ירי, כל הכרזה, כל דבר יכול להזיז כרגע מדדים שלמים, חוזים על נפט ואת תיקי ההשקעות שלנו.

הלקח הוא ברור, תלות עולמית בצוואר בקבוק אחד הופכת כל משבר אזורי למשבר גלובלי בשוק ההון.