הגשר האווירי החדש לבואנוס איירס

הכרזת נשיא ארגנטינה על פתיחת קו טיסות ישיר בין תל אביב לבואנוס איירס, מסמנת תפנית משמעותית ביחסי החוץ והתעופה של ישראל.
המהלך, הצפוי לצאת אל הפועל בנובמבר הקרוב משקף שילוב בין אינטרסים גיאו-פוליטיים רחבים, לבין אתגרים תפעוליים מורכבים. ההכרזה על פתיחת הקו נולדה והוכרזה על רקע ביקורו ההיסטורי והטעון רגשית של הנשיא חאבייר מיליי בישראל, ביקור שהיווה אבן דרך ביחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.
במהלך שהותו בארץ, שהייתה מהביקורים המדיניים הראשונים שקיים לאחר היבחרו, הפגין מיליי תמיכה יוצאת דופן בישראל, שכללה ביקור בכותל המערבי, סיור ביישובי עוטף עזה שנפגעו במתקפת השבעה באוקטובר, והצהרה רשמית על כוונתו להעביר את שגרירות ארגנטינה לירושלים.
השיחות המדיניות והכלכליות שנערכו במהלך הביקור, הניחו את התשתית להסכמי התעופה הנוכחיים, הרואים בקו הישיר סמל לחיבור העמוק והאסטרטגי שנרקם בין המדינות.

רקע והיבטי הפעלה

חברת אל על (ELAL) צפויה להפעיל את הקו החדש בתדירות של שתי טיסות שבועיות, כאשר משך הטיסה יעמוד על כ 16 שעות לכל כיוון.
מדובר באחד הנתיבים הארוכים והמורכבים ביותר להפעלה בצי ה- Dreamliner (מטוס שמאפשר קווים ארוכים) של החברה.
המסלול המתוכנן עובר מעל הים התיכון וממשיך לאורך החוף האטלנטי של אפריקה, תוך עקיפת אזורי סיכון בלובי ובסודאן. אילוצים אלו מאריכים את משך הטיסה ומייקרים את עלויות התפעול, באופן ניכר בהשוואה לנתיבים קצרים יותר שאינם ישימים כיום.

מקור: פייסבוק אלעל

המניעים והיעדים האסטרטגיים 

ההחלטה על פתיחת הקו אינה מבוססת על שיקולים מסחריים טהורים, אלא נובעת מחיזוק הברית המדינית בין ירושלים לבואנוס איירס.
נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי נחשב לבעל ברית מובהק של ישראל ופועל לחיזוק הקשרים הכלכליים תחת תפיסת עולם של שוק חופשי.
המהלך זוכה לתמיכה גם מצד הממשל האמריקאי הרואה בחיזוק ארגנטינה אינטרס אסטרטגי לבלימת השפעתה של סין באמריקה הלטינית. 

מדיניות הסבסוד הממשלתית 

בשל הקושי להגיע לרווחיות בקו כה ארוך ויקר, קבעה המדינה סבסוד בגובה של כ 44 מיליון שקל.
מדובר בצעד חריג בענף התעופה המודרני, המזכיר מקרי עבר שבהם המדינה סבסדה קווים בעלי חשיבות לאומית או ביטחונית כגון הקו לקהיר או חידוש הטיסות לאילת.
הסבסוד נועד לאפשר מחירי כרטיסים שנעים בין 900 ל 2,000 דולר.
שכן, ללא תמיכה זו מחירי הכרטיסים היו צפויים להיות גבוהים בהרבה ולא תחרותיים מול חלופות הקונקשן הקיימות.

 למה המדינה מסבסדת קו הפסדי?

החלטת המדינה לסבסד את הקו בסכום של 44 מיליון ש"ח נובעת מהגדרתו כ"מוצר הפסד" אסטרטגי, שנועד להניב דיבידנדים לאומיים העולים על עלויות התפעול הישירות.
במישור הגיאופוליטי, הסבסוד מהדק את הברית המדינית עם ממשל מיליי,ומהווה הצהרת נוכחות ישראלית חיונית מול ניסיונות ההתעצמות של איראן וסין בדרום אמריקה.
במישור הכלכלי, הקו משמש כתשתית קריטית להבטחת ביטחון אנרגטי, שכן הוא מאפשר גישה ישירה ל"משולש הליתיום".
עבור חברות טכנולוגיה ומשקיעים ישראלים. מעבר לאינטרסים אלו, הגשר האווירי מחזק את הקשר הפיזי עם הקהילה היהודית הענפה בארגנטינה, ובכך הופך את ההפסד התעופתי הנקודתי להשקעה רב-ממדית בחוסן המדיני, הכלכלי והחברתי של ישראל.

המרוויחות הגדולות והפוטנציאל הכלכלי 

בחינת המרוויחות המרכזיות מהמהלך מעלה תמונה של תועלת רב-שכבתית, החל מהרמה התאגידית ועד לכיסו של הצרכן הפרטי. עבור חברת אל על (ELAL), ההסדר הנוכחי מעניק רשת ביטחון כלכלית נדירה המאפשרת לה לחדור לשוק דרום-אמריקאי בתולי ורחב, ללא נשיאה במלוא הסיכון התפעולי הכרוך בקו כה מאתגר.
מעבר להיבט התעופתי הצר, סקטור האנרגיה והתעשיות הביטחוניות הישראליות ניצבים בפני הזדמנות חסרת תקדים הקיצור הפיזי של המרחק מאפשר גישה מהירה ובלתי אמצעית למשאבי הטבע האסטרטגיים של ארגנטינה ובראשם הליתיום, "הזהב הלבן" הקריטי למהפכת האנרגיה של   2026 לצד פתיחת דלתות לחוזים ביטחוניים וטכנולוגיים שצומחים.
בנוסף, הצרכן הישראלי נהנה משיפור דרמטי בחוויית הנסיעה, כאשר הסבסוד הממשלתי הופך את הטיסה הישירה לבת-השגה עם מחירים תחרותיים שנעים בין 900 ל-2,000 דולר, ובכך חוסך לאלפי נוסעים ואנשי עסקים בשנה את העלויות העקיפות והזמן היקר הכרוכים בעצירות ביניים מתישות ביבשות אחרות.

סיכונים והשלכות שליליות

למרות האופטימיות המדינית, קיימים סיכונים כלכליים לא מבוטלים המאיימים על יציבות המיזם. העלות הגבוהה של דלק סילוני, המהווה לעיתים למעלה משליש מעלויות ההפעלה, מכבידה במיוחד על טיסות ארוכות טווח מסוג זה.
יתרה מכך, הפעלת הקו דורשת הקצאת מטוסים רחבי גוף על חשבון קווים רווחיים ומוכחים יותר ליעדים בארה"ב ובמזרח הרחוק, מה שעלול לפגוע בביצועים הכוללים של חברת התעופה. ניסיונות עבר להפעלת קווים ישירים לדרום אמריקה, כגון הקו לסאו פאולו, נכשלו לאחר זמן קצר בשל חוסר כדאיות כלכלית ברגע שהתמיכה הממשלתית הצטמצמה או כשתנאי השוק השתנו.

סיכום ותובנות

הקו החדש לבואנוס איירס הוא מהלך המונע בראש ובראשונה מחזון מדיני וגיאופוליטי ופחות מצורך שוק מיידי. הצלחת המהלך תלויה בשימור היציבות הפוליטית בארגנטינה וביכולתו של הנשיא מיליי ליישם רפורמות כלכליות שימשכו משקיעים. בעוד שהסבסוד הממשלתי מפחית את הסיכון הראשוני עבור חברות התעופה המבחן האמיתי יהיה בייצור ביקוש קבוע ויציב לאורך זמן שיצדיק את השארת הקו פעיל גם ללא תמיכה ציבורית.