מחירי הדלק במאה ה-21

כמו שרובכם יודעים, אחד הנושאים שעליהם יכולה ליפול ולקום הלחימה מול איראן, הוא לא פחות ממחירי הדלקים בעולם.
הכנתי לכם סקירה שתבחן כיצד משחקי הכוח הגיאופוליטיים והחלטות הממשל בוושינגטון מתורגמים ישירות לדולרים שהאזרח האמריקאי מוציא מהכיס בתחנת הדלק.
נצלול לתוך נתוני האינפלציה האחרונים, נבין את האסטרטגיה של ממשל טראמפ מול ונצואלה, ונראה כיצד הצרכן בקצה הופך לנקודת המפגש בין המלחמה במזרח התיכון לבין היכולת שלו לסגור את החודש.

הזיקה בין מחירי האנרגיה לאינפלציה

דיברנו רבות בתקופה האחרונה על מחירי הנפט והשפעותיו מהמלחמה נגד איראן.
אירועים אלו נושאים השלכה מרכזית וישירה על מחירי גלון הדלק בעולם ובארצות הברית בפרט.
מחיר הדלק מושפע באופן מובהק מהתפתחויות גיאופוליטיות והוא מהווה אינדיקטור מרכזי למדדי האינפלציה, שכן עלייה במחיר הדלק מתרגמת לעלייה ביוקר המחיה הכולל ובאינפלציה גבוהה.

הרי תחשבו על זה, המלחמה הזו בין ארה״ב וישראל נגד איראן, היא בעלת קנה מידה עולמית בעיקר בגלל מחירי האנרגיה שמגיעים ממיצר הורמוז, ומשפיעים על מחירי האנרגיה בעולם כולו ובאופו ישיר, על האינפלציה.
הבנת הדינמיקה של מחיר גלון דלק, חיונית לניתוח המגמות המקרו כלכליות המשפיעות על השווקים הפיננסיים, במיוחד כאשר בוחנים את הקשר שבין מחירי ייבוא לבין המדיניות המוניטרית.

מבט היסטורי על מחירי הגלון

בחינת מחירי הגלון בארצות הברית דורשת מבט היסטורי רחב המתחיל בתחילת שנות ה-2000.
לאורך שני העשורים האחרונים חווה השוק האמריקאי תנודות קיצוניות שהושפעו ממשברים כלכליים, שינויים טכנולוגיים ותהפוכות שלטוניות.
עקבתי במיוחד עבורכם אחרי הנתונים משנת 2000 ועד היום וגיליתי תמונה מורכבת של עלויות האנרגיה בתוך הכלכלה הגדולה בעולם, אשר מושפעת בעיקר מתנאים מקרו כלכליים גלובליים.

האם הנשיא שולט במחיר הדלק?

השאלה המהותית היא האם לפעולות של נשיא ארצות הברית יש השלכות ממשיות על מחיר הדלק, או שמדובר בתוצר של אירועים גיאופוליטיים בלבד.

לאורך השנים ננקטו פעולות מעניינות על ידי הממשלים השונים, אך לעיתים קרובות כוחות השוק העולמיים התבררו כחזקים יותר מכל מדיניות פנים של הבית הלבן.
מחיר הדלק נקבע בבורסות עולמיות על פי היצע וביקוש, כאשר אירועים גיאופוליטיים משפיעים בעוצמה גבוהה יותר לטווח הקצר.
והרי מה ראינו במלחמה הנוכחית עם איראן?
הביקוש נשאר קשיח ויציב, אולי אפילו עלה במעט.
ומהצד השני, ההיצע נחתך בכ- 20%, דבר הייצר עליות משמעותיות במחירי האנרגיה והדלקים בעולם.
יותר ביקוש, פחות היצע= עליית מחירים.

קרדיט: @StockMKTNewz

תקופת ג'ורג' וו. בוש

במהלך כהונתו של ג'ורג' וו. בוש בין השנים 2001 לבין 2009, נרשמה עלייה תלולה במחירים.
בתחילת הכהונה עמד מחיר הגלון על כמעט 1.45 דולרים והוא הגיע בשיאו לרמה של 4.00 דולרים ביוני 2008, נתון המשקף זינוק של כמעט 176%.
העלייה נבעה מצמיחה כלכלית מהירה בסין ובהודו לצד חוסר יציבות בעקבות המלחמות בעיראק ובאפגניסטן. בסוף הכהונה, המשבר הכלכלי העולמי הוביל לצניחה חדה בביקוש ולהוזלה משמעותית במחירים, והגיע  עד למחיר של 1.8 דולרים לגלון, ירידה של כ-55% מהשיא.

עידן ברק אובמה ומהפכת "הפצלים"

בתקופת ברק אובמה בין השנים 2009 לבין 2017, נע המחיר בין 1.84 דולרים לשיא של 3.90 דולרים בשנת 2012.
אירוע משמעותי בתקופה זו היה קריסת מחירי הנפט בשנת 2014 בעקבות מהפכת הפצלים וזינוק בייצור המקומי, מה שהוביל לירידה של כמעט 41 אחוזים במחיר הגלון עד לסוף הכהונה.
אז מה זה בכלל מהפכת הפצלים?
היא זינוק דרמטי בהפקת נפט וגז בארה"ב שהחל בעשור הקודם, הודות לטכנולוגיות חדשניות (Fracking וקידוח אופקי) שאפשרו להפיק אנרגיה מסלעים שבעבר לא היו נגישים.
הממשל פעל לקידום תקני חיסכון בדלק מחמירים במטרה לצמצם את התלות באנרגיה ממקורות מסורתיים לטווח הארוך.

קרדיט: Shutterstock

דונלד טראמפ והצניחה של שנת 2020

כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ בין השנים 2017 לבין 2021 עמדה בסימן שאיפה לעצמאות אנרגטית. המחירים היו יציבים יחסית עד לפרוץ מגפת הקורונה בשנת 2020, אז קרס מחיר הדלק מרמה של 2.80 דולרים לרמה של פחות מ-2.00 דולרים לגלון, ירידה של כמעט 29%.
טראמפ, שנבחר לנשיאות בטיקט של איש עסקים, ראה חשיבות עליונה במחיר דלק נמוך ככלי עזר פיננסי לצרכן הקצה ולכן פעל להסרת רגולציות על קידוחי נפט.

ממשל ביידן וההתמודדות עם הפלישה לאוקראינה

תחת ממשל ג'ו ביידן בין השנים 2021 לבין 2025, חוו הצרכנים עליית מחירים חדה עד לשיא של 5.00 דולרים לגלון ביוני 2022 בעקבות הפלישה לאוקראינה.
פעולות הממשל, שכללו שחרור מאגר הנפט האסטרטגי ולחץ על חברות הזיקוק, תרמו לירידה של 30% במחיר, עד לרמה של 3.50 דולרים לגלון.
מדובר במאמץ משמעותי להפחתת הנטל על הצרכן בתקופה של שיבושים בשרשרת האספקה העולמית.

כהונת טראמפ הנוכחית

כהונתו השנייה של דונלד טראמפ מתמודדת עם אתגרים גיאופוליטיים מורכבים, שכן למרות שמדיניות הממשל הובילה להגדלת תפוקת הנפט לרמת שיא של 13.6 מיליון חביות ביום (עלייה של 4% לעומת שיאי העבר), מחיר הגלון זינק מרמה של 2.80 דולר בתחילת השנה ל-4.12 דולר בחודש הנוכחי, זינוק של 47%.

בנוסף, הרי הממשל ביצע מהלך אגרסיבי של פריצה עסקית לוונצואלה.
תוך הרחבת פעילותן של חברות ענק כמו (Chevron (CVX במטרה להשתלט על ניהול שדות נפט מקומיים ולהגדיל את ההיצע הגלובלי של נפט כבד, אך המהלך נתקל בקשיים עקב תשתיות רעועות בוונצואלה שלא אפשרו הזרמה מהירה מספיק של דלקים.
בעוד שהציפייה להזרמת הנפט מוונצואלה מנעה מהמחירים להמריא לשיאים גבוהים אף יותר, המתיחות הצבאית מול איראן והאיומים על נתיבי השיט במפרץ הפרסי המשיכו להכתיב את הטון בשווקים, מה שיצר מצב שבו המאמץ האמריקאי בוונצואלה ובקידוחים המקומיים קוזז על ידי הבהלה הגלובלית והסנקציות, והותיר את האזרח האמריקאי עם מחירים גבוהים למרות הזינוק בייצור.

אז איך זה משפיע על האינפלציה אתם שואלים?

נתוני ה-CPI שפורסמו בשישי האחרון (10.4) חושפים תמונה כלכלית מטרידה, שבה האינפלציה בארה"ב נדחפת מעלה כמעט באופן בלעדי על ידי משבר האנרגיה.
בעוד שמדד הליבה (Core CPI) נותר יציב יחסית על 0.2%, המדד הכללי זינק ב-0.9% בתוך חודש אחד בלבד, פער עצום הממחיש כי הזינוק של 47% במחירי גלון הדלק (מ-2.80$ ל-4.12$) הוא הקטר שמתדלק את יוקר המחיה נכון לעכשיו.

המצב הזה מציב את ממשל טראמפ במלכוד אסטרטגי.
למרות שיא בתפוקה המקומית וניסיונות להציף את השוק בנפט מוונצואלה, הלחץ האינפלציוני שנובע מהמתיחות מול איראן חזק יותר מכל מהלך פוליטי.
בשורה התחתונה, נתונים אלו מאותתים לשווקים כי האינפלציה השנתית, שעומדת על 3.3%, רחוקה מהיעד, מה שכמובן מאלץ את הריבית להישאר גבוהה ומכביד על הצרכן האמריקאי שמשלם פעמיים, פעם אחת בתחנת הדלק ופעם שנייה בעלויות המימון וההובלה של מוצרי הצריכה.

סיכום ותובנות למשקיע

ניתוח מחירי הדלק לאורך הכהונות השונות מראה כי למרות המאמצים של כל נשיא להשפיע על המחיר בתחנה, כוחות השוק העולמיים והמצב הגיאופוליטי נותרים הגורמים הדומיננטיים ביותר.
המשקיע הנבון צריך לבחון את מחירי האנרגיה לא רק דרך פריזמה פוליטית, אלא כחלק ממערך רחב של היצע, ביקוש וסיכונים גיאופוליטיים שמעצבים את האינפלציה ואת מדיניות הריבית העולמית.