הצד הכלכלי טורקי של המלחמה

המלחמה במזרח התיכון מציבה את הכלכלה הטורקית בפני אחד האתגרים המורכבים ביותר בעשור האחרון,
בעוד שהממשל מנסה לתמרן בין יציבות המטבע לבין שימור הצמיחה הפנימית.
הצעדים הקיצוניים שנקט הבנק המרכזי של טורקיה ואת ההשלכות העולמיות של מכירת עתודות הזהב המסיבית, במטרה לספק תמונה רחבה על חוסנה של המדינה ועל עתיד היציבות הכלכלית באזור.

שחיקה דרמטית ביתרות המטבע והזהב

במהלך חודש מרץ בלבד מכרה טורקיה כרבע מרזרבות הזהב והמטבע הזר שלה כחלק ממאמץ בלימה אגרסיבי נגד היחלשות הלירה הטורקית.הנתונים מצביעים על כך שטורקיה נפרדה מזהב בשווי 37 מיליארד דולר ומיתרות מטבע חוץ בשווי 18 מיליארד דולר ובכך צמצמה את כלל הרזרבות שלה מרמה של 210 מיליארד דולר ל 155 מיליארד דולר בלבד.
כפי שניתן לראות בגרף המצורף המגמה החריפה באופן בולט עם פרוץ המלחמה באיראן ב 28 בפברואר והיא משקפת את הלחץ הכבד שבו נתונה אנקרה (בירת טורקיה) בניסיון להימנע מהעלאות ריבית נוספות שיפגעו בבסיס התמיכה הפוליטי של הנשיא.

מקור: גלובס

לצורך השוואה, יתרות המטבע של בנק ישראל עומדות כיום על כ 230 מיליארד דולר אף שהתוצר השנתי הישראלי קטן מחצי מזה של טורקיה מה שמדגיש את עומק המשבר וחוסר האיתנות של הרזרבות הטורקיות בעת הנוכחית.

תלות אנרגטית וקשרים גיאו-פוליטיים רגישים

טורקיה פגיעה במיוחד לשיבושים באספקת האנרגיה העולמית בשל העובדה שהיא מייבאת שני שלישים מתצרוכת האנרגיה שהיא צורכת.
זאת אומרת, 66% מהצריכת אנרגיה של טורקיה, מיובאת מחוץ לטורקיה. משמע, התלות שלה מחירי האנרגיה העולמיים גבוהה במיוחד.
עליית מחירי הנפט והגז בעקבות הלחימה מכבידה על מאזן התשלומים ומחייבת את הממשל למצוא פתרונות מימון מהירים כדי למנוע הוצאת השקעות זרות מהמדינה.
קטאר מהווה כיום את המנוע המרכזי של הכלכלה הטורקית הן באמצעות השקעות ישירות, והן באספקת גז טבעי לתעשייה כולה, אך המצוקה הכלכלית שחווה קטאר משליכה ישירות על החוסן של אנקרה.

מצב זה יוצר תלות הדדית מסוכנת שבה כשאחת המדינות מצויה במצוקה גם השנייה נפגעת במיוחד כאשר הון מערבי נמנע מלהיכנס לטורקיה בשל השרירותיות של השלטון.

ניהול הריבית ושיקולים פוליטיים פנימיים

הממשל הטורקי מעדיף להשתמש בעתודות המדינה מאשר להעלות שוב את הריבית שעומדת כיום על רמה גבוהה של 37%.
הלחץ הפוליטי נובע מהעובדה שרבים מתומכי הנשיא הם קבלני בנייה, המושפעים באופן ישיר וקשה מכל שינוי בריבית. בעבר נקטה טורקיה גישה לא מקובלת של הורדת ריבית כדי להילחם באינפלציה שהגיעה ל-85%, אך לאחר הבחירות האחרונות חזרה המדינה למדיניות כלכלית סטנדרטית והקפיצה את הריבית ל-50% כדי לבלום את ההיפר-אינפלציה.כעת המאמץ מתמקד בשמירה על הריבית הנוכחית תוך הקרבת הרזרבות כדי למנוע פגיעה אנושה בתעשייה המקומית ובתמיכה הציבורית.

השפעות המהלך על השוק העולמי ואמון המשקיעים

היקף מכירות הזהב הטורקי היה כה משמעותי עד שהייתה לו השפעה ישירה על מחירי הזהב העולמיים שירדו מהמחיר הגבוה של כ 5,300 דולר לאונקיה ערב המלחמה ל 4,600 דולר כיום, מדובר בירידה של 13%. המכירה המסיבית משדרת לשווקים בעיה מהותית באיתנות וביציבות של הבנק המרכזי הטורקי, מה שעלול לשבור את האמון העולמי והפנימי בכלכלה המקומית בטווח הארוך. למרות הניסיונות לשדר שליטה באמצעות פיתוח משאבים עצמאיים בים השחור ובים התיכון, הכלכלה הטורקית נותרה במצב רגיש ותלויה בסיום מהיר של הקרבות באזור.
המשך הלחימה והחסימות במפרץ עלולים להביא למצב שבו המשאבים המיועדים לתעשייה לא יגיעו ויובילו לתוצאות דרסטיות בחודשים הקרובים.

סיכום ותובנות 

לסיכום, המדיניות הכלכלית של טורקיה בשנה האחרונה משקפת ניסיון הישרדותי בליבת סערה גיאו פוליטית בעוד היא מקריבה נכסים אסטרטגיים כדי לשמור על שקט פוליטי פנימי. המעגל שנסגר בין הירידה החדה ברזרבות הזהב לבין הצניחה בשער הלירה המגיע כיום ל 45 לירות לדולר, מעיד על חומרת המצב ועל הפגיעות הגבוהה של המדינה ליבוא אנרגיה.
הכלכלה הטורקית עומדת בפני מבחן אמינות מכריע מול השווקים הבינלאומיים ורק סיום המלחמה וייצוב נתיבי האספקה יוכלו למנוע שחיקה ארוכת טווח במעמדה של אנקרה ובאמון המשקיעים ביציבות הכלכה הטורקית.