המחיר הכלכלי של ההתארכות: האם כריות הביטחון של המשק לקראת מיצוי

המלחמה המתמשכת מעמידה את המשק הישראלי בפני מציאות כלכלית מורכבת אשר חורגת מהתחזיות המוקדמות לגבי משך המערכה. הגידול המצטבר בהוצאות הביטחון והשחיקה המהירה של כריות הביטחון התקציביות מחייבים בחינה מחודשת של מדדי הגירעון ויחס החוב תוצר. המאמר מנתח את ההשלכות של התארכות הלחימה על הקופה הציבורית ואת נקודת התורפה המסתמנת במנגנוני הפיצוי הלאומיים.

הגירעון המצטבר וזינוק יחס החוב תוצר

התארכות הלחימה מובילה לעלייה חדה בגירעון הממשלתי אשר חצה את רף ה 7 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי בחישוב שנתי. העלייה המצטברת בהוצאות הממשלה לצד האטה מסוימת בקצב צמיחת ההכנסות ממסים הביאה לכך שיחס החוב תוצר של ישראל טיפס לרמות של כ 68 אחוזים נתון המעלה את עלויות גיוס החוב בבורסות העולם. כמובן שכל חודש נוסף של לחימה בעצימות גבוהה מוסיף מיליארדי שקלים לחוב הלאומי אשר יכביד על תשלומי הריבית בתקציבים הבאים.

הגידול המבני בתקציבי הביטחון והתעשיות הביטחוניות

הצורך המבצעי בחימוש מחדש ובהחזקת כוחות מילואים בהיקפים נרחבים גורם לכך שתקציב הביטחון אינו רק אירוע של הוצאה חד פעמית אלא עובר שינוי מבני קבוע. ההערכות מצביעות על תוספת קבועה של עשרות מיליארדי שקלים לבסיס התקציב השנתי בשנים הקרובות עבור התעצמות ובניית כוח מול זירות מרובות. חברות כמו אלביט מערכות (ESLT) נהנות אמנם מגידול משמעותי בצבר ההזמנות ובביקוש לטכנולוגיות מתקדמות אך עבור המדינה מדובר בהסטת משאבים ממנועי צמיחה אזרחיים לעבר צרכים ביטחוניים קריטיים שאינם מייצרים תשואה כלכלית ישירה.

מנגנון קרן הפיצויים של מס רכוש והרזרבות הקיימות

מדינת ישראל מחזיקה בכרית ביטחון ייעודית לנזקי מלחמה בדמות קרן מס רכוש המנוהלת תחת רשות המסים. הקרן מוזנת באופן שוטף מהקצאה של 25 אחוזים מהכנסות מס הרכישה המוטל על עסקאות נדלן במשק וייעודה המרכזי הוא מתן פיצוי ישיר לנזקים במבנים וברכוש. נכון לתקופה זו היתרה הכספית בקרן עומדת על כ 9 מיליארד שקלים וזהו המקור התקציבי שאפשר לממשלה עד כה לשלם פיצויים מבלי לפרוץ את מסגרת תקציב המדינה הכללי ומבלי להגדיל את הגירעון המבני באופן ישיר.

נקודת השבירה בין תביעות הרכוש ליתרת הקרן

התארכות המערכה והתרחבות הפגיעות ביישובי הצפון והדרום יצרו עומס חסר תקדים על מקורות הקרן כאשר היקף התביעות המוגשות כבר נאמד ב 8 מיליארד שקלים. הנתונים מצביעים על כך שהמדינה נמצאת במרחק של מיליארד שקלים בלבד ממיצוי מלא של כרית הביטחון הייעודית שלה. חציית רף ה 9 מיליארד שקלים תאלץ את משרד האוצר להקצות כספים מתקציב המדינה המרכזי דבר שיחייב הגדלה נוספת של הגירעון או ביצוע קיצוצים רוחביים בשירותים לאזרח.

השלכות המעבר למימון תקציבי

ברגע שקרן מס רכוש תתרוקן המדינה תעבור למצב של מימון ישיר מהתקציב השוטף עבור כל פגיעת רכוש נוספת. תרחיש זה צפוי להגביר את חוסר הוודאות בקרב המשקיעים בשוק ההון המקומי ולייצר לחץ על מניות הסקטור הפיננסי כדוגמת בנק לאומי (LUMI) ובנק הפועלים (POLI) בשל החשש מהעלאות מסים עתידיות ומדירוג אשראי לחוץ. המעבר למימון גרעוני של נזקי רכוש יחמיר את מצבה הפיסקאלי של ישראל מול קרן המטבע הבינלאומית ועלול להוביל להעלאת הריבית במשק לצורך ריסון אינפלציוני הנובע מהגדלת ההוצאה הממשלתית.

לסיכום 

המעבר ממערכה קצרה למלחמת התשה מתמשכת שוחק במהירות את יסודות היציבות התקציבית שנבנו לאורך שנים. כפי שפורט בפתיחה השילוב בין צמיחת הגירעון לבין התרוקנות קרן מס רכוש מציב את המשק הישראלי בעמדת זינוק מסוכנת לעבר משבר פיסקאלי. המסקנה המרכזית העולה מניתוח הנתונים היא כי ללא עצירה של הדימום התקציבי בקרן הפיצויים המדינה תעמוד בקרוב בפני הכרעה כואבת בין העלאת מסים נוספת לבין קיצוץ עמוק בתשתיות ובמנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית.