מחיר ההמתנה: המשמעויות הכלכליות של השבתת המשק במבצע שאגת הארי

המתח הקבוע בין צרכי הביטחון ליציבות הכלכלית של מדינת ישראל מגיע לנקודת הכרעה בעקבות מבצע שאגת הארי. בזמן שגורמי הביטחון שואפים לצמצם את תנועת האנשים במרחב הציבורי, העלות הכלכלית של השבתת הפעילות העסקית מצטברת לסכומי עתק המכבידים על קופת המדינה.

השלכות השבתת המשק והגדרת אובדן התוצר

עם פרוץ מבצע שאגת הארי, פיקוד העורף הטיל מגבלות מחמירות על המשק תחת מדרג אדום. במצב זה, המשק עובר למתכונת חירום מלאה שבה רק שירותים חיוניים ומפעלים קריטיים רשאים לפעול, בזמן שרוב ענפי המשק עדיין סגורים ומערכת החינוך מושבתת לחלוטין. הנחיה זו, שמצמצמת את כוח האדם לעובדים חיוניים בלבד, משתקת לגמרי את ענפי המסחר והשירותים ומונעת מהמשק לעבוד בתפוקה מלאה. 

על פי נתוני משרד האוצר, אובדן הפעילות הכלכלית תחת המדרג האדום נאמד בכ-9.4 מיליארד ש"ח בכל שבוע. כל זה מתווסף לגירעון המדינה שכבר עומד על 4.9% מהתוצר לעומת צפי של 3.9% עוד לפני השפעות המלחמה. בקצב הנוכחי אנחנו מאיימים לחלוטין על העלאת דירוג האשראי של המדינה ובמצב של מערכה ארוכה אנחנו יכולים אפילו לגרום לירידת הדירוג.
לראיה חברת הדירוג פיץ' דחתה היום בבוקר את ההחלטה על דירוג האשראי של המדינה כי היא מחכה לראות את ההשפעות הסופיות של המלחמה. 

פעולה הזאת יכולה גם להיות חיובית. במצב של סיום מהיר יחסית של המלחמה והפלת המשטר האיראני. חברות הדירוג עשויות לראות זאת באור חיובי למרות החמרת הקשיים הכלכליים ולהתרכז בעתיד ובשיקום מהיר בעקבות הסרת האיום.

נציין גם כי הערכה הזאת של האוצר, לאובדן הפעילות הכלכלית, כבר משקללת בתוכה את הזינוק הצפוי בפעילות הכלכלית עם סיום הלחימה, אפקט הפיצוי, שלפי הערכות המשרד יקזז כמחצית מאובדן הפעילות. למרות קיזוז זה, הנתון משקף פגיעה אנושה ביכולת הייצור של המגזר העסקי וביכולתו לייצר הכנסות, מה שמוביל לאובדן הכנסות משמעותי ממסים לקופת המדינה והחמרת הגירעון.

היתרונות הכלכליים של פתיחה חלקית

מעבר למדרג פעילות כתום, המוגדר כפעילות מצומצמת, צפוי להביא לחיסכון מהותי של כחמישה מיליארד שקל בשבוע עבור המשק הישראלי. במצב זה, אובדן התוצר השבועי מצטמצם ל 4.3 מיליארד שקל בלבד. כפי שניתן לראות בגרף המדרגים המצורף, המעבר לדרג הכתום מאפשר פתיחה של עסקים ומקומות עבודה רבים יותר.

מקור: כלכליסט

הפעילות המצומצמת תחת המדרג הכתום כוללת התרת התקהלויות של עד 30 אנשים ומתן אפשרות לעבודה בבניינים ועסקים הנמצאים בסמיכות למרחב מוגן תקני. צעד זה אינו פוטר את הצורך במתווה פיצויים, אך הוא מאפשר ליותר עסקים לצאת ממעגל הזכאים ולחזור למעגל הייצור, מה שמקל באופן ישיר על תקציב המדינה ואובדן ההכנסות ממסים.

סיכוני האבטחה וצוואר הבקבוק בחינוך

לצד היתרונות הכלכליים, קיימים אתגרים משמעותיים במעבר למדרג כתום. גורמי הביטחון מעדיפים לנהל סיכונים באופן הדוק ולצמצם את נוכחות האזרחים בחוץ כדי להגן על חיי אדם. פתיחה מהירה של המשק דורשת איזון עדין מול האיומים הביטחוניים הקיימים במרחב הציבורי.

קושי מרכזי נוסף הוא צוואר הבקבוק שנוצר עקב סגירת מערכת החינוך. במדרג כתום, רוב מוסדות החינוך נותרים סגורים, מצב המאלץ הורים רבים להישאר בבית עם ילדיהם במקום לצאת לעבודה. היעדרות זו יוצרת עלות שולית גבוהה למדינה, שכן בעוד שהעסקים רשאים להיפתח, כוח האדם אינו זמין במלואו. מצב זה מוביל לעלייה של מאות מיליוני שקלים באובדן התוצר ביחס למצב שבו כל המערכות פועלות.

השורה התחתונה: איזון בין ביטחון לחוסן כלכלי

הנתונים האנליטיים מדגישים כי השבתה מלאה של המשק גובה מחיר כבד של 9.4 מיליארד שקל בשבוע, סכום המכביד על היציבות הכלכלית בזמן לחימה. המסקנה המרכזית היא שמעבר למדרג כתום מהווה הכרח כלכלי שיכול לחסוך למדינה מיליארדי שקלים ולצמצם את נזקי התוצר. עם זאת, כדי לממש את מלוא הפוטנציאל של פתיחת המשק, על הדרג המדיני למצוא פתרון הולם לחסם של מערכת החינוך הסגורה, המונעת מהעובדים לשוב לפעילות מלאה ולסייע בשיקום הכלכלה.