מחיר המלחמה והצמא האמריקאי לנפט

כידוע לכולם, המלחמה באיראן גובה מחירים כבדים לארה״ב, ולא רק בנפשם ובביטחונם של האמריקאים המעורבים בסכסוך.
כלכלת ארה״ב כולה בבעיה ממשית בעקבות התקיפות שביצעו ארה"ב וישראל באיראן בסוף השבוע האחרון. כצרכנית נפט הגדולה בעולם (אשר צורכת בממוצע כ-20 מיליון חביות נפט ביום), ארה"ב משלמת מחיר כבד (תרתי משמע) על הפגיעה באספקת האנרגיה העולמית.
השוק הגיב מיד ללחימה, ומחירי הנפט זינקו ביותר מ-10% , כאשר חבית נפט מסוג ברנט נסחרת סביב 80 דולר.
עלייה חדה ומהירה במחירי הנפט מתורגמת כמעט מיד לעלייה באינפלציה (מחירי שינוע, תעשייה וייצור מתייקרים), מה שעלול להשפיע על החלטות הריבית של הבנק המרכזי.


מצרי הורמוז כקלף החזק ביותר של האיראנים
המנוע והלחץ העיקרי שיש לאיראן על טראמפ הוא הגישה הישירה שלה לברז האנרגיה של העולם.
מצר הורמוז הוא לא סתם עוד נתיב מים דרומית לאיראן, הוא מהווה מעבר הכרחי וקריטי להובלת סחורות ואנרגיה ממדינות המפרץ לשאר העולם.
למעשה, חמישית (20%) מכלל אספקת האנרגיה העולמית עוברת דרך המצר הזה.
ברגע שהאזור הופך לאזור מלחמה, תנועת הנפט נעצרת לחלוטין.
ברגע שטראמפ איים על תקיפה עוד לפני שתקף, האיראנים כבר הכריזו שיסגרו את מיצרי הרומוז. בסוף, איראן לא תאתגר יותר מידי את צבא ארצות הברית, אבל היא יכולה לפגוע בצורה ישירה בכלכלה האמריקאית דרך אותו מעבר הכרחי של סחורות.
בנוסף, האיראנים יודעים שפגיעה במצרי הורמוז שקולה להחזקת הכלכלה העולמית כבת ערובה.

מקור: גוגל מפות


הלחצים מבית על טראמפ
כאמור, ארה״ב היא צרכנית הנפט הגדולה בעולם עם צריכה של 20 מיליון חביות נפט ביום.
האזרח האמריקאי הפשוט משלם את המחיר הזה מדי יום בתחנת הדלק, שם מחירי הבנזין זינקו לרמתם הגבוהה ביותר מזה חמישה חודשים.
במקביל ללחץ הכלכלי, טראמפ עומד בפני לחץ פוליטי פנימי חריף. הוא הבטיח להיות נשיא של שלום ולהימנע מהתערבות בסכסוכים מרוחקים, אך המציאות בשטח שונה לחלוטין והמערכה כבר גבתה את חייהם של מספר חיילים אמריקאים.
מכת הרחפנים והטילים שסופגת ארה"ב ממחישה את הסכנה, רחפן איראני פגע ישירות בתחנת ה-CIA השוכנת בשגרירות ארה"ב בריאד שבסעודיה.
במקביל, במתקפה נוספת סעודיה נאלצה ליירט שני טילי שיוט ותשעה רחפנים שאיימו על אזור בסיס חיל האוויר האמריקאי פרינס סולטן.


צומת דרכים קריטית- בחירות האמצע ותוכנית החירום של טראמפ
עם בחירות האמצע לקונגרס שיתקיימו בחודש נובמבר, טראמפ מבין שמחירי דלק גבוהים מהווים סיכון פוליטי אדיר עבורו.
הוא ניצב בצומת דרכים קריטית, והוא יעשה כל שנדרש כדי להרגיע את האמריקאים, את השווקים ואת הכלכלה. כדי למנוע את קריסת שרשרת האספקה, הוא מקדם שתי חזיתות פעולה:
1. הגנה צבאית ימית: כדי להבטיח את זרימת האנרגיה, צי ארצות הברית יתחיל ללוות מכליות נפט דרך מצר הורמוז ולהגן עליהן באופן אקטיבי מול איומים.
2. פתרונות ביטוח ממשלתיים: התערבות חסרת תקדים של סוכנות ה-DFC (התאגיד האמריקאי למימון פיתוח בינלאומי).
גוף זה נועד במקור לגייס הון ולספק ביטוחי סיכונים פוליטיים במדינות עניות או באזורי מלחמה. כעת, ה-DFC יציע ביטוח מלחמה מיוחד במחיר נמוך משמעותית לספינות סחר במפרץ. המהלך הזה הפך להכרחי בגלל הסיכון האדיר באזור, חברות הביטוח הימיות הפרטיות הגדולות בעולם פשוט ביטלו ומשכו את הפוליסות שלהן לספינות באזור, כיוון שהן לא הצליחו לתמחר כלכלית את רמת הסכנה.
ומה באמת קרה לאחר אותה הצהרה של טראמפ על הליווי הצבאי של הספינות וביטוחן? מחירי הנפט חזרו לאיזורי ה- 70$ לחבית.

לצורך העניין, זה כמו שכל חברות הביטוח יסרבו לבטח מכוניות בחיפה כי יורד ברד של אבנים כל יום. אי אפשר הרי להשאיר את המצב ככה והממשלה חייבת להתערב כדי שהאנשים יוכלו להמשיך לנסוע


המציאות המורכבת: למה הפתרון לא יקרה מחר בבוקר?
למרות ההבטחות של טראמפ, מומחים מזהירים שהיישום אינו פשוט כלל.
בוב מקנלי, בכיר לשעבר בבית הלבן, טוען כי ארגון מערך הליווי והביטוח ייקח זמן, והחזרה לשגרת יצוא מלאה תארך שבועות ולא ימים.
למה זה כל כך מסובך? כי ליווי צבאי הוא מטרה ניידת בפני עצמה.
לפני שהצי האמריקאי יוכל להעביר ספינות סחר בבטחה, עליו קודם כל לנטרל או לדכא את יכולות התקיפה של איראן, הכוללות מיקוש ימי, רחפנים מתאבדים וטילי שיוט.
ספינת קרב אמריקאית לא יכולה פשוט לשוט לצידה של מכלית ענקית כברווז במטווח, היא חייבת לנקות את השטח מאיומים מראש, וזו אופרציה צבאית שיכולה להסתבך.
בנוסף, אם המלחמה תימשך מעל לשישה שבועות, ממשלת ארה"ב דרך ה-DFC תמצא את עצמה מבטחת (ולוקחת על עצמה את הסיכון הפיננסי) של משלוחי נפט שמיועדים בכלל למדינות באסיה כמו סין.


סיכום
המלחמה שניצתה בעקבות תקיפות ארה"ב וישראל באיראן הובילה לשיבושים חמורים במצר הורמוז, עורק קריטי שדרכו עוברת כ-20% מאספקת האנרגיה העולמית.
כתוצאה מכך, מחירי הנפט זינקו ביותר מ-10% וחברות ביטוח ימיות גדולות החלו לבטל את הפוליסות שלהן באזור.
כדי למנוע משבר חריף, הכריז הנשיא טראמפ על תוכנית חירום, וארה"ב תציע לחברות הספנות ביטוח מסובסד דרך התאגיד האמריקאי למימון פיתוח בינלאומי (DFC), ובמקביל הצי האמריקאי ילווה את הספינות ויגן עליהן. המהלך נועד להרגיע את השווקים, אך מומחים מזהירים שיישומו ייקח זמן ושהחזרה לשגרה תארך שבועות.
ארצות הברית לא תאפשר למלחמה באיראן לשתק את שוק האנרגיה העולמי, והיא מוכנה לנקוט בצעדים חריגים,  הן צבאיים (ליווי הצי) והן כלכליים (ביטוח ממשלתי ישיר), כדי להבטיח את המשך זרימת הנפט ולמנוע משבר כלכלי ופוליטי.