פינוי מחנות צהל- מפת הנדל״ן והכלכלה שתבוא בעקבות כך

שחרור קרקעות במרכזי אוכלוסין נחשב לאחד המנועים החזקים ביותר להאצת הפעילות הכלכלית ולייצור ערך בשוק המקומי.
פינוי מחנות צהל מאזורי הביקוש, מהלך ארוך שנים שתופס כעת תאוצה מחודשת, אינו רק פרויקט של בינוי ותשתיות אלא אירוע מאקרו כלכלי משמעותי.
העברת מרכזי הכובד הצבאיים משנה את פני הקרקע ופותחת צוהר להזדמנויות חסרות תקדים עבור יזמים, משקיעים והמשק כולו.


הסכמי שוה״ם כמהפכת הקרקעות של מערכת הביטחון
הסכמי שוהם, ראשי תיבות של שיווק והעתקת מחנות, הם סדרת הסכמים היסטוריים בין משרד האוצר משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל.
מטרתם המרכזית היא לפנות בסיסי צבא מיושנים הממוקמים בלב אזורי הביקוש ולהמיר את הקרקעות הללו לפיתוח אזרחי מואץ.
עד כה נחתמו שלושה הסכמים קודמים שהניבו שחרור של עשרות בסיסים בשווי כלכלי אדיר, תוך העתקת מתקנים בולטים דוגמת צריפין וסירקין.
הרציונל פה הוא ברור- הקרקע במרכז הארץ יקרה מאי פעם, וניצולה לטובת מגורים ותעסוקה מייצר ערך כלכלי עצום שגובר משמעותית על התועלת שבהשארת מתקנים צבאיים נרחבים בלב ערים צפופות.
בנוסף, קיים הרצון לפזר את הבסיסים, שיהיו רחוקים אחד מהשני, ומאזורים מרובים באוכלוסייה, על מנת להפחית סיכוי לפגיעה מירבית.


הסכם שוה״ם 4
בעוד שהסכם שוהם 3 לבדו הוערך בשווי כלכלי של כ 14 מיליארד שקלים, ההסכם הרביעי והחדש צפוי לייצר גלים משמעותיים לא פחות.
במסגרת ההסכם הנוכחי יפונו בסיסים מרכזיים ואסטרטגיים ובהם בסיס צהל בגלילות, בסיסי משא בתל השומר, בחיפה ובצריפין, ומחנה 80 ההיסטורי.
המטרה המרכזית במהלך זה אינה מסתכמת רק בהזזת כוחות ביטחוניים ממקום למקום, אלא ביצירת עתודות קרקע קריטיות לבניית עשרות אלפי יחידות דיור חדשות לצד בניית שטחים נרחבים המיועדים למסחר ולתעשייה.
הפשרת שטחים אלו נועדה בראש ובראשונה לתמרץ את הכלכלה, לייצר עוגני תעסוקה מודרניים ולספק אפיקי צמיחה מוחשיים לשוק המקומי.

תחשבו על זה ככה, הבסיסים הישנים עוברים למקומות אחרים, מישהו צריך לשנע ולהוביל ממקום למקום? מעולה, אז מי הן החברות שיכולות להרוויח?
לאחר מכן, הזיזו את הבסיסים, מה הלאה? אלפי יחידות דיור ושטחים מסחריים שצופיים להמריץ משמעותית את שוק התעסוקה בישראל ולהמריץ את הכלכלה כולה.


לא רק מגורים, פיזור סיכונים ביטחוני ופיתוח תשתיות עתידי
ההשפעה של פינוי הבסיסים חורגת הרבה מעבר לפתרון מצוקת הדיור הרגילה.
ברמה האסטרטגית העתקת מתקנים חיוניים מאזורים צפופים במרכז הארץ משרתת מטרה ביטחונית עליונה של פיזור נכסים רגישים והרחקתם מריכוזי אוכלוסייה אזרחית, תוך בניית מתקנים ממוגנים וטכנולוגיים יותר ביעדים החדשים.
במקביל, העברת הבסיסים לפריפריה דוגמת הנגב והגליל גוררת עמה משפחות של אנשי קבע ואוכלוסייה חזקה המהווה מנוע צמיחה אזורי.
היבט קריטי נוסף הוא שחרור חסמי תשתית- שטחי הבסיסים חסמו במשך עשורים פיתוח עירוני. דוגמה מובהקת לכך היא הקו החום של הרכבת הקלה, אשר מתוכנן לעבור כעת בדיוק בתוך שטחי מחנה צריפין המתפנים, ובכך לחבר רשויות מקומיות למערך תחבורה מתקדם תוך ניצול יעיל של המרחב.


המספרים מאחורי התוכנית, ממחנה 80 ועד תל השומר
היקף התוכנית במסגרת הסכם שוה״ם 4 כולל פינוי של 11 בסיסים אשר תופסים כיום כ 2,300 דונמים.
על שטח זה על פי התוכניות ניתן להקים 18,914 יחידות דיור, כמיליון מטרים רבועים שטחי תעסוקה ומסחר וכ-1,000 חדרי מלון ואחסניות.
הבסיסים שיתפנו כוללים את מכללות צהל בגלילות שיועתקו לירושלים, בסיסי משא בצריפין תל השומר וחיפה, מחנה 80 בצפון השרון, יתרת מחנות צריפין, מחנה רחבעם ברמלה ובסיס טירה בטירת הכרמל,
מהלך הפינוי צפוי להימשך כעשור.
חלוקת הבנייה ממחישה את הפוטנציאל בפרוייקט, פינוי תל השומר יאפשר בניית כ 6,045 יחידות דיור, פינוי משא חיפה כ 3,500 יחידות, בצריפין ייבנו כ 2,400 יחידות, במחנה רחבעם כ 2,250 דירות, במחנה טירה כ 2,135 דירות ובמחנה 80 כ- 1,700 יחידות דיור.
מחנה הקריה בתל אביב אינו נכלל בהסכם הנוכחי, אך סוכם כי תוקם מנהלת משותפת למשרד הביטחון ולצהל שתקדם את בחינת היתכנות העתקתו בעתיד עם שנת 2030 כשנת היעד.


חזון לאומי משולב
גיבוש ההסכם משקף תפיסה ממשלתית הרואה בפינוי הקרקעות חיבור הכרחי בין ביטחון לחוסן לאומי. במעמד טקס החתימה הדגישו שרי הממשלה ובכירי המערכת כי מדובר במהלך ציוני ואסטרטגי המחליף מחנות צבא ישנים בשכונות מודרניות ובמוקדי מסחר.
הקצאת השטחים נתפסת כפתרון כלכלי מוחץ למחסור בקרקע וכיצירת מרחב עירוני רציף במרכז הארץ, בד בבד עם חיזוק אזורי עדיפות לאומית באמצעות הבסיסים החדשים.
עבור המשקיעים בשוק ההון המשמעות ברורה וניתנת לכימות. הזרמת קרקעות בהיקף של אלפי דונמים מייצרת צנרת פרויקטים אדירה וודאית לשנים קדימה עבור חברות יזמות הנדלן, קבלני התשתיות והבנקים המממנים, אשר ייהנו מאופק פעילות רציף ומגידול צפוי בצבר ההזמנות ובהיקפי האשראי במשק.
קרידט: אתר משרד הבטחון
טקס חתימת ההסכם שה״ם 4


סיכום- מנכסי צבא למנועי צמיחה כלכליים
הפיכתם של בסיסי צבא סגורים למוקדי פעילות אזרחית ושוקקת חורגת מגבולות הנדלן המסורתי. כפי שהוצג בפתיחה, הסכם שוה״ם 4 הוא אירוע כלכלי משמעותי המזרים הון ופעילות למשק הישראלי.
ההסכם מקפל בתוכו שילוב של אינטרסים הכרחיים- פיזור והרחקת נכסים ביטחוניים ממרכזי ערים, חיזוק הפריפריה באמצעות תנועת אוכלוסיות חזקות בעקבות הצבא, ושחרור חסמי קרקע אדירים לבניית כ 19 אלף דירות ומיליוני מטרים רבועים למסחר ולתעשייה.
המסקנה המרכזית היא ששחרור עתודות קרקע אלו מספק את התשתית הפיזית שעליה ייבנו רווחי החברות המובילות במשק בשנים הבאות תוך שרטוט מחדש של מפת התשתיות והמגורים בישראל.