הבינה המלאכותית משנה כיוון: המצוד אחר המקלטים הבטוחים בוול סטריט ובתל אביב

מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ממשיכה להכות גלים בשווקים הפיננסיים, אך בניגוד לשנת 2025 שבה הזרקור הופנה בעיקר לחברות השבבים והענן, שנת 2026 מסמנת מגמה הפוכה. ככל שהכלים הטכנולוגיים הופכים עוצמתיים ואוטונומיים יותר, המשקיעים מתחילים לתמחר את הסיכון הגלום בשיבוש של סקטורים שלמים. אי הוודאות לגבי זהות המנצחים והמפסידים מובילה לנדידה של הון לעבר נכסים חסיני AI, חברות המייצרות ערך בעולם הפיזי, כזה ששורת קוד, מתוחכמת ככל שתהיה, אינה יכולה להחליף.

אפקט אנתרופיק: כשהתוכנה והסייבר פוגשים את האוטומציה 

התגובה האגרסיבית של השוק לחדשנות בתחום ה-AI הגיעה לשיא עם המהלכים האחרונים של חברת אנתרופיק. השקת עוזר הקוד האוטונומי, קלוד קוד, גרמה לרעידת אדמה בסקטור התוכנה והפילה מניות של חברות ותיקות כמו סיילספורס (CRM). המשקיעים חוששים כי הטרנד של סוכני AI עצמאיים יייתר שירותי תוכנה מסורתיים. המגמה החריפה בשבוע האחרון כאשר אנתרופיק הציגה כלי אבטחה חדש, אשר הוביל לצלילה של מעל 20% במניות סקטור הסייבר. חברות כמו קראודסטרייק (CRWD), קלאודפלייר (NET) וזיסקלר (ZS), לצד הישראליות סנטינל וואן (S) וג'יי פרוג (FROG), חטפו מכה קשה עקב החשש כי היכולת של ה-AI לבצע בדיקות קוד ותיקוני אבטחה באופן אוטונומי תפגע במודלים העסקיים הקיימים.

הבריחה לביטחון: תעשייה, חומרי גלם וצריכה בסיסית 

אל מול הטלטלה בסקטור הטכנולוגיה, אנו עדים לזרימת כספים מאסיבית לעבר סקטורים המוגדרים כמקלט בטוח. המשקיעים מעדיפים כיום חברות מתחומי התעשייה(XLU), חומרי הגלם(XLB) ומוצרי הצריכה הבסיסיים(XLP). ההיגיון פשוט. עד שתתבהר התמונה לגבי גודל ההשפעה של הבינה המלאכותית על עולם התוכנה, השוק מעניק פרמיה לחברות שמייצרות מוצרים פיזיים הכרחיים. דוגמא בולטת היא חברת דלתא איירליינס (DAL), שמניתה עלתה ב-5.4% בחודש האחרון, לעומת אתר הדילים לנסיעות, אקספידיה (EXPE), שמנייתה ירדה ב-23% באותה התקופה. ההבדל ביניהם, בינה מלאכותית תוכל אולי למצוא לכם את המחיר הטוב ביותר לטיסה, אבל עדיין תצטרכו לעלות על מטוס.

המגמה בישראל: תשתיות וקמעונאות במרכז הבמה 

המגמה הגלובלית לא פוסחת על הבורסה בתל אביב. גם בשוק המקומי ניכר מעבר של משקיעים לתחומים בעלי אופי דפנסיבי שאינם מושפעים ישירות מהתפתחויות טכנולוגיות בעמק הסיליקון. מניות בתחומי התשתיות, הטיפול בפסולת והקמעונאות רשמו עליות משמעותיות מתחילת השנה כמו קיסטון (KSTN), גנריישן קפיטל (GNRS) ומבטח שמיר (MISH). חברות הפועלות על הקרקע נהנות מיציבות יחסית ומביקוש קשיח, בזמן שחברות הטכנולוגיה המקומיות נאלצות להתמודד עם שאלות קשות לגבי רלוונטיות המוצרים שלהן בעידן של בינה מלאכותית גנרטיבית עם חברות כמו מטריקס (MTRX), פורמולה מערכות (FORTY), וואן טכנולוגיות (ONE) ועוד.

אפקט הדומינו בנדל"ן המניב: האיום על המשרדים 

תחום נוסף שנמצא תחת זכוכית מגדלת ועשוי להיפגע משמעותית הוא הנדל"ן המניב. קיימת סבירות גבוהה כי היעילות שמביאה איתה הבינה המלאכותית תוביל לצמצום משמעותי בכוח האדם בתוך הארגונים. כאשר פחות עובדים נדרשים לביצוע אותן משימות, הצורך בשטחי משרדים ענק מצטמצם בהתאמה. תהליך זה עלול ליצור אפקט דומינו. ירידה בביקוש למשרדים תוביל לעלייה בשיעורי התפוסה הריקים, מה שיגרור ירידה במחירי השכירות ובערך הנכסים של חברות הנדל"ן המניב לדוגמה קבוצת עזריאלי (AZRG), מליסרון (MLSR), ביג (BIG) ומגה אור (MGOR). מדובר בשינוי מבני שעלול להשאיר מגדלי משרדים בלב מרכזי העסקים חצי ריקים, תרחיש שמחייב את המשקיעים בנדל"ן לבחון מחדש את הפוזיציות שלהם.

מבט קדימה: מחפשים אחיזה בעולם מוחשי

השוק נמצא בתקופת מעבר שבה ה-AI אינו נתפס רק כהזדמנות לצמיחה, אלא גם כאיום ממשי על יציבותם של סקטורים ותיקים. הנפילות החדות בסקטורי הסייבר והתוכנה בעקבות המוצרים של אנתרופיק ממחישות את מהירות התגובה של המשקיעים לשינויים טכנולוגיים. כתוצאה מכך, אנו רואים חזרה ליסודות. השקעה בתשתיות, צריכה ותעשייה, תחומים שבהם הפיזי גובר על הדיגיטלי. בטווח הקרוב, עד שהערפל סביב יכולות ה-AI יתפזר, הביטחון נמצא בנכסים המוחשיים.