המזרח התיכון על המפה, זינוק של מיליארדים בתשתיות הדיגיטל

בשבוע שעבר נערך כנס Capacity Middle East שנחשב לאחד הכנסים המרכזיים והמשפיעים בעולם בתחום תשתיות הדיגיטל והקישוריות.
הכנס מהווה נקודת מפגש אסטרטגית לשחקנים המובילים באקוסיסטם של הדאטה סנטרים, הכבלים התת ימיים, הסיבים והענן באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה.

הכנס מתקיים בדרך כלל אחת לשנה בדובאי, ונמשך כשלושה ימים, ומטרתו העיקרית היא לחבר בין מקבלי החלטות בכירים, לקדם עסקאות תשתית, ולדון בכיווני ההתפתחות של השוק בעידן ה-AI והענן.

האירוע מושך אלפי משתתפים, מעל 3,500 מנהלים בכירים מיותר מ-90 מדינות, כולל מפעילי תקשורת בינלאומיים, חברות דאטה סנטרים, hyperscalers כמו Amazon, Google ו-Microsoft, משקיעים, ספקי סיבים וגורמי ממשל ורגולציה.

על הבמות ובחדרי הפגישות המצומצמים יותר, הנושאים שדוברו היו הרחבת קיבולת הדאטה סנטרים, השקעות בתשתיות AI, פריסת כבלים תת-ימיים, שיתופי פעולה בין-אזוריים ואתגרי חשמל וקישוריות.
בפועל, הכנס נחשב למקום שבו נסגרות עסקאות התשתית, ומשמש ברומטר מוקדם לכיוון זרימת ההשקעות וה-CapEx בתשתיות הדיגיטל של המזרח התיכון.

זינוק הגיגה-ואט, מפת ההשקעות החדשה של המפרץ

שוק הדאטה סנטרים במזרח התיכון נמצא על סף מהפכה כמותית ואיכותית.
לפי דוח Knight Frank (חברת ייעוץ נדל״ן בינלאומית מהגדולות בעולם) שנחשף בכנס, השווי המשולב של חוות השרתים באיחוד האמירויות ובסעודיה צפוי לזנק מ-35 מיליארד דולר בשנת 2025 ל-115 מיליארד דולר עד סוף 2027.

ההאצה הזו נובעת מהקמת קמפוסים ענקיים המיועדים לשירותי ענן ובינה מלאכותית, כאשר הקיבולת המותקנת באזור כולו צפויה לצמוח מרמה של 2 גיגה-ואט כיום לכ-3 גיגה-ואט עד סוף העשור. באיחוד האמירויות לבדו, הקיבולת צפויה לגדול ב-165% ולהגיע ל-950 מגה-ואט עד שנת 2028, מה שיגרור עלייה חדה בצריכת החשמל מ-5.6 טרה-ואט שעה לכ-12.6 טרה-ואט שעה.

הקשר הישיר בין הגידול בחוות השרתים לבין תשתיות הכבלים התת-ימיים הוא בלתי נפרד.
חוות שרתים עתירות מחשוב דורשות קישוריות בינלאומית ברוחב פס עצום ובשיהוי (Latency) נמוך כדי לתקשר עם מרכזי נתונים אחרים בעולם. ללא צינורות הנתונים התת-ימיים, חוות השרתים נותרות מבודדות. הכרזות כמו הקמת מערכת הכבלים GreenMed על ידי חברת Sparkle, הצפויה לנחות בחיפה בסוף 2028, ממחישות את הצורך בקישוריות פיזית שתתמוך בבום הדיגיטלי.

עבור חברות תשתיות מקומיות, מדובר בהזדמנות להפוך לגשר תקשורת קריטי המקשר את המזרח התיכון המתפתח לאירופה. המיקום של ישראל מאפשר לקצר משמעותית את נתיב העברת הנתונים בין אסיה והמפרץ לבין אירופה, תוך עקיפת צווארי בקבוק ימיים עמוסים. בזכות כך, חברות מקומיות הופכות לגשר יבשתי וימי קריטי שמוריד את זמן השיהוי (Latency) ומעלה את שרידות הרשת עבור ענקיות הטכנולוגיה.

בזק כצומת אסטרטגי בין מזרח למערב

חברת בזק (BEZQ) מיצבה את עצמה כשחקנית מרכזית במגמה זו באמצעות עסקה משמעותית עם חברת תקשורת בינלאומית הפועלת במזרח התיכון. במסגרת ההסכם, שנחתם בדצמבר 2025, בזק תספק שירותי תקשורת מתקדמים המבוססים על שני נכסי ליבה: הכבל התת-ימי של בזק בינלאומי המחבר את ישראל לאירופה, ורשת הסיבים האופטיים הרחבה שלה, הכוללת כבר כ-2.9 מיליון משקי בית מחוברים.

המיקום הגיאוגרפי של ישראל הופך לנכס מסחרי ראשון במעלה, שכן הוא מאפשר יצירת תוואי תקשורת יעיל וקצר יחסית בין מדינות המפרץ והמזרח הרחוק לבין היבשת האירופית.

הפיכתה של ישראל לנקודת מעבר אסטרטגית מאפשרת לבזק לייצר הכנסות משירותי קישוריות בינלאומית מתקדמים, תוך ניצול העובדה שהתשתיות הפיזיות כבר קיימות וההשקעה הנדרשת היא בעיקר תפעולית.

אקסלרה טלקום, הקישוריות הדיגיטלית בליבת שרשרת הערך

חברת אקסלרה היא חברה פרטית הפועלת בנקודת המפגש בין תשתיות הולכת נתונים לשירותי אירוח, ונשענת על כבל תת-ימי המחבר את טירת הכרמל לקפריסין ומשם לצמתי התקשורת המרכזיים באירופה.
בפברואר 2026 התקבל אישור רשות התחרות לעסקת מכירת השליטה בחברה מקרן אלומה לקרן Essence Partners וקבוצת משקיעים לפי שווי של כ-500 מיליון ש"ח. העסקה מדגישה את הערך הרב הגלום בחברות תשתיות בעידן של זינוק בביקוש לדאטה סנטרים.

אקסלרה צפויה להרוויח באופן ישיר מהגדילה המסיבית בהשקעות בחוות שרתים במזרח התיכון, כי היא מספקת את התשתית הקריטית המאפשרת להן לדבר עם העולם.
ככל שנבנות יותר חוות שרתים באזור, כך גדל הצורך בחלופות קישוריות עמידות ומהירות לאירופה, המהווה את לב תעבורת הנתונים העולמית.

אקסלרה ממוצבת כנכס תשתיתי המאפשר מעבר נתונים בינלאומי בטוח ומהיר, מה שמחזק את מעמדה של ישראל כצומת קישוריות אזורי בין אירופה, המזרח התיכון ואסיה, במיוחד על רקע הרגישות הגיאופוליטית הגוברת הדורשת נתיבים מגוונים ובטוחים.

המודל העסקי של החברה מאפשר לה ליהנות מפעילות כפולה, מצד אחד, אירוח שרתים באתרים מאובטחים, ומצד שני, הולכת הנתונים על גבי הכבל התת-ימי שבבעלותה.
דוגמה מובהקת ליתרון זה היא היכולת להציע ללקוחות Hyperscalers, כמו ספקי ענן בינלאומיים, "מסלול עוקף" המקשר בין מרכזי נתונים חדשים בדובאי או בריאד לבין מרכזי הענן בפרנקפורט ובמרסיי דרך נקודת הנחיתה של החברה בטירת הכרמל. גיוון נתיבים זה אינו רק עניין של מהירות, אלא צורך אסטרטגי בשמירה על רציפות שירות במקרה של תקלות בכבלים אחרים במרחב הים התיכון והים האדום.

קיסטון ופרויקט TEAS, החיבור למפרץ מתקרב

שחקנית נוספת שמרחיבה את טביעת הרגל של ישראל כגשר דיגיטלי היא קרן קיסטון (KSTN), המחזיקה בכ-25% ממיזם הכבל התת ימי TEAS) Trans-Europe Asia System) של חברת Cinturion הבינלאומית.
הפרויקט נועד לחבר את אירופה להודו דרך נתיב אסטרטגי העובר בישראל ובמדינות המפרץ. עקב מזכר ההבנות שנחתם בשנת 2023 עם חברת התקשורת DU מאיחוד האמירויות, הפרויקט התקדם משמעותית וכעת הגיע מועד ההשקה המתוכנן להנחת הכבל, הצפוי להיות בתחילת 2026.

למרות עיכובים בלוחות הזמנים המקוריים, שיתוף הפעולה עם זרוע המימון של הבנק העולמי (IFC) מחזק את היתכנות המיזם. עבור קיסטון, מדובר בנכס תשתיתי המשתלב במגמה האזורית של זינוק בביקוש לקישוריות בין-יבשתית המזינה את חוות השרתים הענקיות במזרח התיכון.

סיכום ותובנות

הנתונים שהוצגו בכנס Capacity Middle East 2026 משרטטים תמונה של זינוק חסר תקדים בהשקעות תשתיות, עם שווי שוק שצפוי לשלש את עצמו בתוך שנתיים בלבד.
המעבר לגיגה-ואטים של מחשוב מחייב עיבוי משמעותי של מערכות כבלים תת-ימיים ורשתות סיבים, כפי שמשתקף בפעילותן של בזק ואקסלרה טלקום.

ישראל, בזכות מיקומה ותשתיותיה המתקדמות, הופכת מצומת מקומי לזרוע אסטרטגית המגשרת בין הפריחה הדיגיטלית במזרח לבין השווקים באירופה. המסקנה ברורה, התפתחות ה-AI והדאטה סנטרים במזרח התיכון אינו רק אירוע של בנייה וחשמל, אלא מנוע צמיחה אדיר לחברות התשתית הישראליות המהוות את עמוד השדרה של תעבורת הנתונים האזורית