מנועי צמיחה על גלגלים: מדוע המוסדיים מסתערים על חברות התחבורה?

ענף התחבורה הציבורית בישראל עובר בשנים האחרונות טרנספורמציה מבנית עמוקה, שהופכת אותו מאוסף של אגודות שיתופיות ותיקות ליעד השקעה אסטרטגי עבור קרנות ותאגידים פיננסיים. עסקאות הענק האחרונות סביב חברות דן ואגד חושפות מגמה ברורה, השוק מזהה בתשתיות התנועה הישראליות מנוע צמיחה המשלב יציבות רגולטורית עם פוטנציאל השבחה נדל"ני יוצא דופן.

אקזיט בתחנה המרכזית: עסקת דן ותחשיב הרווח

עסקת הענק שנחתמה לאחרונה משנה את מפת הבעלות בחברת דן תחבורה, כאשר קרן קרני וקבוצת משקיעים מוסדיים בהובלת כלל ביטוח רוכשות 75% מהחברה. העסקה מתבצעת לפי שווי אפקטיבי של 2.8 מיליארד שקל, וכוללת תשלום של כמעט 2 מיליארד שקל. המהלך יבוצע בשתי פעימות: בשלב הראשון תרכוש הקבוצה 50% מהמניות מידי קבוצת המשקיעים שגיבשו בנק ההשקעות ואליו בייס וקרן LBH, ובשלב השני יירכשו 25% נוספים מידי 1,078 חברי דן, שצפויים לקבל כ־600 אלף שקל כל אחד.

הנתון המרשים ביותר בעסקה זו הוא הצפת הערך המהירה. הקבוצה המוכרת, שרכשה את השליטה בשנת 2020 תמורת מיליארד שקל בלבד, ביצעה פיצול אסטרטגי בין פעילות התחבורה לבין פעילות הנדל"ן. המכירה הנוכחית מתייחסת לזרוע התחבורה בלבד, בעוד דן נדל"ן נותרת בידיהם עם שאיפה להנפקה לפי שווי של 2 מיליארד שקל. בחישוב כולל, ההשקעה הניבה למשקיעים תשואה של פי 5 בתוך כשש שנים בלבד.

המודל של אגד: הניצחון של קרן קיסטון

בעוד דן משלימה סבב רכישה חדש, קרן קיסטון כבר השלימה את רכישת השליטה הכמעט מלאה (91.4%) באגד בשנה שעברה, רכישה זו נתנה לכל חבר אגד בין 2 ל3.7 מיליארד שקל, בהתאם לכמות ההחזקה שלהם.
המהלך לווה בתחילה בביקורת נוקבת בשוק ההון על המחיר הגבוה ששולם, המינוף הכבד והחשש כי קרן צעירה תתקשה לנהל ארגון מורכב של 9,000 עובדים.
עם זאת, הנתונים הכלכליים מספרים סיפור אחר. מאז תחילת המהלך ב-2022, קיסטון נהנתה מדיבידנד מצטבר של כמיליארד שקל ועליית ערך דומה בנכס. בזכות המבנה הפיננסי שהתבסס על חוב, הקרן רשמה רווח גבוה מאוד על ההון העצמי שלה, כאשר תזרימי המזומנים השוטפים שימשו להקטנת המינוף ומקסום הרווח לבעלי המניות.
בהשוואה לדן, שווי הפעילות של אגד משקף את הדומיננטיות שלה בשוק הארצי, אך שתי העסקאות מדגישות את אותה תופעה: הפיכת "כרטיס הנסיעה" לנכס פיננסי מניב.

נדל"ן, דמוגרפיה ותזרימי מדינה: המנועים שמאחורי ההשקעה

הנהירה של המשקיעים לתחום התחבורה הציבורית אינה מקרית והיא נשענת על שלושה אדנים מרכזיים. ראשית, הנכסים הנדל"ניים האסטרטגיים. חברות אלו מחזיקות במוסכים ותחנות מרכזיות בלב אזורי הביקוש, שטחים שניתן להסב למגדלי משרדים, מגורים ואף למרכזי נתונים הנהנים מביקוש שיא.
שנית, המודל העסקי מאפשר חלוקת דיבידנדים גבוהה ויציבה, המושכת גופים מוסדיים המחפשים תשואה שוטפת.
לבסוף, הפוטנציאל הדמוגרפי והתשתיתי בישראל הוא חסר תקדים. עם קצב גידול אוכלוסייה של 1.8% וצפיפות כבישים המגיעה ל-2,700 כלי רכב לקילומטר, הגבוהה פי 2 מהמדינה הבאה ברשימה, המעבר להסעת המונים הוא הכרח קיומי.
חוזי ההפעלה ארוכי הטווח מול המדינה והזדמנויות הענק בפרויקטי המטרו והרכבות הקלות הופכים את חברות התחבורה לעוגן של יציבות וצמיחה בתיק ההשקעות.

סיכום ותובנות

המהלכים האחרונים בחברות דן ואגד מסמנים את הפיכת התחבורה הציבורית בישראל משירות הכרחי לנכס פיננסי אסטרטגי מהמעלה הראשונה. השילוב בין נדל"ן להשבחה, צפיפות תנועה המבטיחה ביקוש קשיח והסכמים יציבים עם המדינה, הפך את האוטובוסים למכונות לייצור מזומנים. המסקנה ברורה, בעולם שבו הקרקע בערים המרכזיות הופכת למשאב היקר ביותר והגודש בכבישים רק מחריף, חברות התחבורה הן כבר מזמן לא רק חברות אוטובוסים, אלא חברות אחזקה ותשתיות בעלות פוטנציאל רווח יוצא דופן.