קרן פנסיה

אני יודע, אני יודע, אני מדבר הרבה על פנסיה. ובטח אתם מגלגלים עיניים ואומרים לעצמכם, "נו, באמת, מי לא יודע מה זה פנסיה?" וזה נכון! כולנו מכירים את המילה, יודעים ש"צריך" לחסוך, שנקבל משם קצבה כשנהיה בגיל הפרישה. אבל רגע, האם אנחנו באמת מכירים את הניואנסים הקטנים, אלו שיכולים להפוך את הפנסיה שלנו לכסף באמת גדול? 🤔

החלטתי לכתוב לכם את הפוסט הזה כדי לעשות סדר, ולצלול לעומק הדברים. כי בסופו של יום, פנסיה היא לא רק מוצר פיננסי, היא תוכנית חיסכון וביטחון לחיים שלמים, וכל פרט קטן בה משפיע על איכות החיים שלנו בעתיד. בואו נדבר על מה שבאמת חשוב. 

מה זה פנסיה ומה המטרה שלה?

ה"למה" שמאחור:

בבסיס, קרן פנסיה היא פשוט חיסכון חודשי לטווח ארוך. תחשבו על זה כקופת חיסכון אישית שנועדה לדאוג לכם להכנסה יציבה אחרי שתפרשו מעבודה, בדרך כלל בסביבות גיל 67 (נכון ליום זה). המטרה הברורה היא להחליף את המשכורת או השכר שהרווחתם עד לפרישה, כך שתמשיכו לקבל קצבה חודשית גם בגיל השלישי. זהו עמוד התווך של הביטחון הפיננסי שלנו כשאנחנו מפסיקים לעבוד.

אבל הפנסיה היא לא רק חיסכון! היא גם כרית ביטחון משמעותית עבורכם ועבור המשפחה שלכם. בתוך קרן הפנסיה טמונים גם מרכיבים ביטוחיים חשובים:

• כיסוי לנכות (אובדן כושר עבודה): חלילה אם משהו קורה ואתם לא יכולים לעבוד, הקרן תשלם לכם קצבה חודשית שתעזור לכם להתמודד עם המצב.

• ביטוח חיים (ביטוח שארים): במקרה עצוב של פטירה, חס וחלילה, סכום מתוך החיסכון יועבר ליורשים החוקיים שלכם, מה שמעניק שקט נפשי למשפחה.

מדינת ישראל, אחרי המשבר של 2008, הבינה שאנחנו חייבים לדאוג לעתיד הכלכלי של כולנו. לכן, נכנס לתוקף "חוק פנסיה חובה". המשמעות היא שכל מעסיק חייב להפריש כספים לקרן פנסיה עבור העובדים שלו. ואם אתם עצמאים? גם עליכם חלה חובה להפקיד לפנסיה שלכם משנת 2017, בהתאם לגובה ההכנסות.

איך זה עובד בפועל? אצל שכירים, ההפקדות מתחלקות בין העובד (כ-6% מהשכר) והמעסיק (כ-6.5% לפנסיה ועוד כ-6% לפיצויים). בסך הכל, על המעסיק להפריש לפחות 18.5% מגובה השכר של העובד. ואתם? אתם יכולים גם להגדיל את חלקכם בהפקדה ולקבל על זה הטבות מס! אצל עצמאים האחריות כולה עליהם, וניתן להפקיד גם מעבר לחובה. המדינה גם מעודדת אותנו לחסוך בכל מיני דרכים - הטבות מס, חופש לבחור ולעבור בין קרנות פנסיה בלי שהמעסיק יתערב , ואפילו מוזילה את דמי הניהול באמצעות מכרזים לקרנות נבחרות.

הפרמטרים המרכזיים במוצרים הפנסיוניים: איפה ההבדל הגדול מתחבא?

כמו שאמרנו, העולם הפיננסי הוא לא רק "דמי ניהול ומסלול". יש בו עולם שלם שחשוב להכיר כדי לבחור את המוצר המתאים ביותר לצרכים ולמטרות הפיננסיות שלנו.

1. המקדם: המפתח לגובה הקצבה שלכם

המקדם זהו מספר שמשמש לחישוב הקצבה החודשית שתקבלו בגיל הפרישה. בפשטות: לוקחים את הסכום שצברתם ומחלקים אותו במקדם והתוצאה היא הקצבה שתיכנס לחשבון הבנק שלכם מדי חודש. ככל שהמקדם גבוה יותר הקצבה תהיה נמוכה יותר, ולהפך. כמובן שישנם פרמטרים נוספים שיכולים להשפיע על גובה הקצבה בפועל כמו מס הכנסה, תשלום דמי ניהול שוטפים גם לאחר היציאה לפנסיה וגם נתונים אישיים כגון גיל, מין, מצב משפחתי.

2. העניין הביטוחי: כרית הביטחון השקטה שלכם

כמו שכבר הזכרנו, קרן פנסיה היא לא רק חיסכון. היא גם פוליסת ביטוח חשובה. היא מכסה אתכם במקרים של נכות (אובדן כושר עבודה) או חלילה פטירה (שארים). במצב כזה, הקרן אמורה להפעיל כיסוי ביטוחי שמעניק קצבה חודשית לכם או ליורשים החוקיים שלכם. זהו שקט נפשי משמעותי, שמשתלב לכם בתלוש השכר מבלי שתרגישו. חשוב לוודא תמיד שהכיסויים האלה אכן קיימים ופעילים אצלכם! יחד עם זאת, חשוב לציין שבמידה ואין אישה וילדים, שווה לשקול שוב האם כדאי להשאיר את ביטוח השארים, שכן, הוא רלוונטי רק למי שיש לו אישה וילדים.

3. דמי ניהול ומסלול השקעה: הקסם (או הסיוט) של הריבית דריבית

אחת השאלות שחוזרת שוב ושוב היא: איזה דמי ניהול עדיפים שיהיו לנו - מהפקדה או מצבירה. קרנות הפנסיה גובות דמי ניהול בשתי דרכים:

• דמי ניהול מהפקדה: משולמים בכל פעם שאתם מפקידים כסף , ונגבים על בסיס חודשי. הממוצע עומד היום על כ-1.5%. אם אתם משלמים גבוה מהממוצע, שווה לפנות ולנסות להוריד. (יכולים בכיף ובאהבה לשלוח לי הודעה)

• דמי ניהול מצבירה: נגבים מהסכום הכולל שצברתם בקופה , ומחושבים בכל חודש מחדש (ונגבים אחת לשנה). הממוצע עומד היום על כ-0.5%.

נשמע זניח, נכון? 1.5% לעומת 0.5%? אז זהו, שלא! דמי ניהול מצבירה הם הרבה יותר קריטיים לנו בטווח הארוך. למה? כי הם נגבים מהסכום הכולל שצברתם, וזה משפיע ישירות על אפקט "ריבית דריבית" שממנו אנחנו נהנים (או סובלים) לאורך השנים. גם אחוז קטן, כמו 0.1% או 0.2%, יכול להפוך לסכומים עצומים של כסף לאורך זמן.

בואו נראה דוגמה מספרית פשוטה שתעזור לעשות סדר: נניח שאנחנו מרוויחים 10,810 שקלים בחודש. לצורך הדוגמה נניח כי ההפקדות לפנסיה שלנו הן בגובה של 18.5% מהשכר, כלומר 2,000 שקלים בחודש.

אם הקרן גובה 1% דמי ניהול מההפקדה, נשלם:

2,000×0.01=20 שקלים בחודש

20×12=240 שקלים בשנה

עכשיו נבחן את דמי הניהול מהצבירה. נניח שיש לנו בקרן פנסיה סכום של 100,000 שקלים.

אם הקרן גובה 0.15% דמי ניהול מהצבירה, נשלם:

100,000×0.0015=150 שקלים בשנה

בדוגמה הזאת, דמי הניהול מההפקדה (240 שקלים) גבוהים מדמי הניהול מהצבירה (150 שקלים).

נניח שעברו כמה שנים, והגענו כבר לצבירה של 300,000 שקלים. עכשיו נחשב את דמי הניהול מהצבירה:

300,000×0.0015=450 שקלים בשנה

כאן כבר רואים שדמי הניהול מהצבירה (450 שקלים) עולים על דמי הניהול מההפקדה (240 שקלים), למרות שהאחוז מהצבירה נראה קטן יותר.

המסקנה ברורה. ככל שהצבירה שלנו נמוכה יותר, משתלם יותר, לשלם פחות דמי ניהול מההפקדה גם אם משלמים קצת יותר מהצבירה. אבל ככל שהצבירה שלנו גדלה, חשוב להפחית את דמי הניהול מהצבירה גם אם נשלם יותר מההפקדה.