ישראל בבנייה- מאות מיליארדים, אתגרים לוגיסטיים והזדמנויות השקעה בתשתיות הלאומיות

תשתיות לאומיות- עמוד השדרה של הכלכלה

תשתיות אינן מסתכמות רק בסלילת אספלט או בהנחת צינורות. מדובר במערכת העצבים של הכלכלה והמשק, הכוללת מערכות הסעת המונים, פתרונות אנרגיה, מים, מבני ציבור וביטחון.
היקף הפרויקטים המתוכננים לעשור הקרוב נאמד בכ־200 מיליארד שקל, סכום המשקף את ההבנה כי ללא השקעה מסיבית, המשק הישראלי יתקשה לתפקד.
הפרויקטים הללו, המוגדרים כתשתיות לאומיות, נולדו מתוך צורך קיומי לגשר על פערים של עשרות שנים וליצור בסיס פיזי המאפשר צמיחה כלכלית, ניידות עובדים ופריון משקי גבוה. המעבר לפרויקטים בסדרי גודל כאלה מחייב גיוס הון, כוח אדם וטכנולוגיה בהיקפים שהמשק הישראלי טרם ידע.

הדמוגרפיה והפקקים, המנוע מאחורי הביקוש

הצורך הדחוף בתשתיות אינו גחמה ממשלתית אלא תוצאה ישירה של משוואה דמוגרפית (ילודה) ותחבורתית בלתי אפשרית.
מאז שנת 2015 צמחה האוכלוסייה בישראל ב-19% ושטח הכבישים גדל בשיעור כמעט זהה של 18%.
יחד עם זאת, מצבת כלי הרכב זינקה בשיעור חד של 36%. הפער הזה יצר את הצפיפות בכבישים, הנחשבת לגבוהה בעולם המערבי, ופוגע אנושות באיכות החיים ובצמיחה. מחקר מהשנים האחרונות מצביע על כך שההשקעה בתשתיות תחבורה עשויה להזניק את הפריון לנפש בישראל, הנמוך כיום בכ־26% ביחס למדינות הייחוס.
הכרה רשמית במשבר התשתיות כבר קיימת במסמכי הממשלה, אך המציאות מלמדת כי גם התוכניות הקיימות מתקשות להדביק את הקצב, כאשר הניסיון לבצע את כל הפרויקטים במקביל יוצר צוואר בקבוק משמעותי.

מפת הפרויקטים: מהמטרו בגוש דן ועד ביטחון

במרכז תנופת התשתיות עומד פרויקט הדגל של מדינת ישראל, המטרו בגוש דן.
מדובר בפרויקט שתקציבו נאמד ב-177 מיליארד שקל, והוא כולל חפירת 150 קילומטרים של מנהרות מתחת ל-24 רשויות מקומיות. המטרה היא השקה ראשונית בשנת 2037, כאשר התועלת הכלכלית השנתית מוערכת במעל 30 מיליארד שקל.
לצד המטרו, מקודמת תוכנית המסילות המהירות בהשקעה אדירה, שנועדה לחבר את באר שבע וחיפה לתל אביב בנסיעה של כ-30 דקות במהירות של 250 קמ"ש.
פרויקטים נוספים כוללים את הכפלת מסילות החוף בעלות של 15.5 מיליארד שקל ואת מסילת הרכבת לקריית שמונה שעלותה מוערכת בכ-18 מיליארד שקל.
בגזרה הביטחונית, משרד הביטחון מקדם מכרזים חסויים בהיקפי ענק וכן את פרויקט המכשול בגבול המזרחי, שעלותו נאמדת ב-5.5 מיליארד שקל ואורכו המתוכנן כ-500 ק"מ.
מקור: גלובס

אתגרי הביצוע: לוגיסטיקה, כוח אדם וגיאופוליטיקה

הוצאה לפועל של פרויקטים בסדר גודל כזה נתקלת במורכבויות חסרות תקדים.
הקמת המטרו לבדה דורשת גיוס של כ-16 אלף עובדים זרים והפעלה סימולטנית של 24 מכונות חפירה, אשר צפויות לפנות כ־40 מיליון מ"ק עפר ולעשות שימוש ב־1.25 מיליון לוחות בטון.
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציף כשלים במוכנות, החל מהיעדר תוכנית לגיוס עובדים ועד למחסור ביכולת ייצור מקומית של בטון.
בנוסף, קיים מחסור חריף במהנדסים, שנאמד עוד ב-2022 בכ־4,500 חוסר של אנשי מקצוע.
האתגר מחריף נוכח המצב הגיאופוליטי- חברות תשתית אירופיות נרתעות מפעילות בישראל בשל לחצים פוליטיים, ואילו מעורבותן של חברות סיניות נבלמת בשל הלחץ האמריקאי.
כל אלו, יחד עם חוסר תיאום כרוני בין משרדי הממשלה והרשויות, מעכבים את הביצוע ומייצרים אי־ודאות לגבי העמידה בלוחות הזמנים.

הדלק הפיננסי: רפורמת קופות הגמל

כדי לממן את תנופת הבנייה ולהתגבר על המגבלות התקציביות, מקודמת רפורמה משמעותית במיסוי קופות הגמל.
נכון להיום, קופות הגמל משקיעות כ־71% מתיק הנדל"ן שלהן בחו"ל, לעומת כ־34% בלבד בחברות הביטוח, בשל עיוות מיסויי המגביל את הפטור ממס להחזקה של עד 20% בפרויקט.
הרפורמה המתוכננת צפויה להעלות את תקרת הפטור ל־49% לקופה בודדת ועד 75% להשקעה משותפת. מהלך זה נועד לתמרץ את הגופים המוסדיים להסיט השקעות חזרה לישראל ולממן פרויקטי תשתית מקומיים הדורשים אשראי ארוך טווח ויציבות פיננסית.
זרימת ההון המוסדי צפויה להוות חמצן קריטי עבור היזמים והקבלנים המקומיים.

הזדמנויות בשוק ההון: מי צפוי להרוויח?

הצורך האדיר בתשתיות והכסף הגדול שצפוי לזרום לענף מסמנים פוטנציאל רווח לחברות הפועלות בסקטור. חברות תשתית ובינוי גדולות, כדוגמת שפיר הנדסה, אשטרום קבוצה, חברת אפקון, קיסטון, נמצאות בעמדה המאפשרת להן להתמודד במכרזי הענק וליהנות מהביקושים הגוברים.
בנוסף, חברות העוסקות באספקת חומרי גלם, מערכות אלקטרו מכניות וטכנולוגיות בנייה צפויות לראות גידול בצבר ההזמנות.
עבור המשקיע הסביר, המעוניין להיחשף לתחום מבלי לבחור מניות ספציפיות, קיימים מכשירים פיננסיים כגון קרן סל ״תשתיות לאומיות״, המאגדת את החברות המובילות בענף ומאפשרות פיזור סיכונים מושכל בתוך הסקטור הצומח.

סיכום ותובנות למשקיע

מדינת ישראל נמצאת בפתח של עידן תשתיות היסטורי, הנובע מכורח המציאות הדמוגרפית והכלכלית.
הפער בין הצרכים לבין המצב בשטח הוא עצום, והתוכניות הממשלתיות, על אף האתגרים הלוגיסטיים והניהוליים הכבדים, מציבות יעד ברור של השקעה מסיבית לאורך שנים.
עבור המשקיעים, השילוב בין פרויקטים ארוכי טווח במימון מדינה לבין רוח גבית רגולטורית מכיוון האוצר, מייצר קרקע פורייה להזדמנויות. סקטור התשתיות הלאומיות מסתמן כאחד היציבים והצומחים במשק, עם אופק פעילות ברור לעשור הקרוב.

הנתונים מצביעים על עשור של בטון, ברזל והזדמנויות פיננסיות חסרות תקדים בתשתיות ישראל.