ישראל מול העולם: בעוד המערב מתמודד עם זינוק בחובות, המשק המקומי בולם את הסחף

יחס החוב תוצר ב-2025: עוצמה פיננסית ויציבות בצל אתגרים ביטחוניים

הנתונים שפורסמו ביום שני ה-21 ביולי 2025, ע״י החשב הכללי במשרד האוצר מציגים תמונת מצב מורכבת אך מעודדת ביחס לחוסנה של הכלכלה הישראלית. על אף הוצאות המלחמה הכבדות והאתגרים הגיאופוליטיים המתמשכים, המשק הישראלי מפגין עמידות מרשימה, כאשר העלייה ביחס החוב לתוצר נותרה מתונה באופן יחסי לתחזיות המוקדמות. ניתוח מעמיק של הנתונים חושף כיצד שילוב של אחריות פיסקלית (התערבות בפועל של המדינה בנעשה במשק), התחזקות המטבע המקומי והכנסות מדינה גבוהות מהצפוי, הצליחו לבלום סחף משמעותי יותר ומשדרים מסר של יציבות למשקיעים בארץ ובעולם.

משמעותו של יחס החוב לתוצר כברומטר כלכלי

כדי להבין את עומקם של המספרים שפורסמו, יש להבין תחילה את המושג יחס חוב תוצר והשפעתו הקריטית על הכלכלה.
יחס חוב תוצר הוא מדד כלכלי מרכזי המשווה בין סך כל ההתחייבויות הכספיות של הממשלה לבין התוצר המקומי הגולמי (התוצרת הכלכלית הכוללת) שהמדינה מייצרת בשנה נתונה. נהוג להקביל יחס זה לאופן שבו בנק בוחן לקוח פרטי המבקש הלוואה: הבנק בודק את היחס בין גובה ההלוואה המבוקשת לבין ההכנסה השנתית של הלווה. ככל שהיחס נמוך יותר (ההלוואה היא חלק מינורי מההכנסה), כך הלווה נתפס כיציב יותר ובעל יכולת החזר טובה יותר. באופן דומה ברמת המאקרו, יחס נמוך מאותת על יציבות פיננסית המאפשרת למדינה לגייס הון בריביות נוחות, בעוד יחס גבוה עלול לאותת למשקיעים על קושי פוטנציאלי בהחזר החובות ועלול להוביל לפגיעה בדירוג האשראי. לכן, השמירה על יחס זה ברמות סבירות היא אינדיקטור מובהק לאיתנות פיננסית לאומית.

נתוני 2025: ריסון העלייה בזכות הכנסות שיא ומטבע חזק

על פי האומדן הראשון שפורסם, יחס החוב לתוצר של ישראל לשנת 2025 עומד על 68.6%. מדובר בעלייה מתונה של 0.9% בהשוואה לשנת 2024, אז עמד היחס על 67.7%. במונחים נומינליים, החוב הציבורי עומד כעת על כ-1.408 טריליון שקל, המהווים גידול של כ-6% ביחס לשנה הקודמת. אף על פי שמדובר בשנה השלישית ברציפות של עלייה במדד זה, הנתון נמוך מהחששות המוקדמים, וזאת בזכות מספר גורמים מאזנים רבי עוצמה. ראשית, הכנסות המדינה הפתיעו לטובה והסתכמו בכ-552 מיליארד שקל, סכום הגבוה ב-35 מיליארד שקל מהתחזית המקורית. גידול זה נבע בין היתר מצעדי מיסוי כגון העלאת המע"מ ל-18%, מיסוי רווחים כלואים והקפאת מדרגות מס הכנסה. שנית, התחזקות השקל תרמה רבות לצמצום היקף החוב הנקוב במטבע חוץ (המהווה כרבע מסך החוב), מה שיצר אפקט ממתן על סך ההתחייבויות. גורמים אלו קיזזו חלק ניכר מהגידול בהוצאות הממשלה, שנבע בעיקרו מתוספת של כ-30 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לטובת המלחמה ומאמצי השיקום, והביאו לכך שהגירעון הסתכם ב-4.7% מהתוצר.

אי של יציבות בלב הסערה הגלובלית

כדי להבין את גודל ההישג הכלכלי של ישראל בשנת 2025, חובה להרים את הראש מהביצה המקומית ולהביט בנתוני המאקרו של הכלכלות המובילות בעולם. בעוד שיחס חוב תוצר של 68.6% עשוי להיתפס כגבוה בעיניים מקומיות, הרי שבהשוואה למעצמות כלכליות, ישראל מפגינה משמעת פיסקלית יוצאת דופן. לשם ההשוואה, כלכלות אדירות כמו יפן מתנהלות מזה שנים עם יחס חוב תוצר החוצה את רף ה-250%, וארצות הברית הגדולה (כן, זאתי שנחשבת לכלכלה החזקה בעולם) מתמודדת עם יחס חוב הגבוה משמעותית מזה של ישראל, אשר חוצה בביטחה את רף ה-100%, ועומדת על נתון מלחיץ של 125%, הנתון הזה מתחדד שבעתיים כאשר זוכרים שישראל מנהלת את הכלכלה שלה תחת משקולת של מלחמה פעילה והוצאות ביטחון אדירות, בעוד שמדינות אלו נהנות משגרה יחסית. יתרה מכך, עוצמתה של הכלכלה הישראלית בולטת דווקא בניתוח המגמות. הנתונים מראים כי בעוד שבמדינות הייחוס (מדינות ה-OECD הדומות לישראל במאפייניהן) נרשמה ב-2025 עלייה ממוצעת של כ-1.9% ביחס החוב לתוצר, ישראל הצליחה לבלום את הסחף ולרשום עלייה מתונה בלבד של 0.9%. המשמעות היא שקצב הגידול בחוב של ישראל היה נמוך ביותר מחצי לעומת המקבילות שלה בעולם. נתון זה מוכיח כי המנגנונים הכלכליים של המשק הישראלי, הנתמכים על ידי סקטור טכנולוגי חזק ומטבע יציב, פועלים בצורה יעילה יותר מאשר אצל רבות ממתחרותיה המערביות. זוהי תעודת כבוד למשק שמצליח לשמור על אטרקטיביות למשקיעים זרים ולשדר יציבות, גם כאשר הוא נמצא בלב סערה גיאופוליטית.

קרדיט: GOV.IL

בתמונה ניתן לראות: גרף אשר מציג ירידה עקבית ביחס החוב-תוצר בין 2009 ל-2019, קפיצה חדה במשבר הקורונה (2020) והתאוששות מהירה לאחריו. בשנים 2023-2024 נרשם זינוק מחודש לכ-69% בשל הוצאות מלחמת "חרבות ברזל", נתון המעיד על עלייה בנטל הכלכלי על המדינה.

מבט קדימה: אמון השווקים כבסיס לחזרה לתוואי יורד

הנתונים הפיננסיים מצביעים על הבעת אמון חד משמעית של השווקים הבינלאומיים והמקומיים בכלכלה הישראלית. במהלך שנת 2025 גייסה המדינה חוב בהיקף של כ-207 מיליארד שקל, כאשר הביקושים בהנפקות היו גבוהים ויציבים. נתון זה מלמד כי המשקיעים רואים בישראל יעד השקעה בטוח ואטרקטיבי גם בעתות משבר. עם זאת, המבט מופנה כעת לעבר תקציב 2026 והשנים הבאות. על מנת לשמר את היציבות ולחזור לתוואי של ירידה ביחס החוב לתוצר לעבר רמת ה-60%, כפי שהמליץ נגיד בנק ישראל, תידרש הממשלה להמשיך ולפעול באחריות תקציבית. יעד הגירעון המתוכנן לשנת 2026 עומד על 3.9%( גירעון מדיני הוא מצב שבו הוצאות הממשלה עולות על הכנסותיה ממסים וגבייה בתקופה מסויימת).
הציפייה היא כי עם התייצבות, התנאים הביטחוניים ושימור הצמיחה, המשק הישראלי יחזור למסלול של צמצום החוב, כפי שעשה בהצלחה בעבר לאחר משבר הקורונה.
יחס חוב תוצר 2025, עליה מתונה מהצפוי, בלימת הגירעון, הכנסות שיא וביקושים חזקים לחוב הישראלי מעידים על חוסן כלכלי ורק ממשיכים את חיזוק הסנטימנט העולמי החיובי סביב ישראל.