האייפון בסופר מקפיץ את העגלה ל-3000 שקל, האם זה מנוע הצמיחה הבא של רשתות המזון?

שנת 2025 תיזכר כשנה שבה האייפון 17 מצא את עצמו במדף ליד הקוטג' והחלב.
מה שנראה במבט ראשון כמו גימיק שיווקי של רשתות המזון, הוא למעשה ניסוי פיננסי אדיר שמשנה את כללי המשחק.
בעוד הצרכן נהנה ממחירים שוברי שוק,עבור המשקיעים בחברות הקמעונאות הציבוריות עולה שאלה קריטית, האם מכירת מוצרי חשמל היא בור ששוחק את הרווחיות,או שמא מדובר במהלך מבריק שמגדיל את נתח הארנק של הלקוח בצורה דרמטית?

הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים תמונה ברורה, בזמן שמדד המחירים לצרכן הכללי עלה בשיעור מצטבר של 10% מאז 2022, מחירי מוצרי החשמל והאלקטרוניקה ירדו למטה בחדות.
בשנת 2025 לבד צלל המדד הזה בשיעור של 6.1%, כאשר במכשירים הגדולים כמו מקררים ומכונות כביסה נרשמה ירידה של 5.2%. הרשתות החליטו לסבסד לצרכן את מוצרי החשמל, מתוך הבנה שזו הדרך היעילה ביותר למשוך את הלקוח לסניף בתקופה של תחרות רוויה.

המודל של אושר עד: מפסידים על המכשיר, מרוויחים את הלקוח? 
מי ששינתה את חוקי המשחק הייתה רשת אושר עד, שהציעה את מכשירי האייפון 17 למכירה ישירה.
ההנחה הרווחת בשוק היא שגם אם הרשת לא מרוויחה שקל על המכשיר עצמו (ואולי אף מפסידה), היא מרוויחה חשיפה שיווקית ששווה מיליוני שקלים.אך מעבר לפרסום, יש כאן היגיון מסחרי פשוט
לקוח שמגיע במיוחד כדי לקנות אייפון ב-3,000 שקל או מעבד מזון ב-600 שקל, לא יוצא מהסניף רק עם המכשיר.
הוא מעמיס עגלה מלאה במוצרי צריכה, מזון וטואלטיקה, מוצרים שבהם הרווחיות של הרשת היא גבוהה ויציבה.

פרדוקס הרווחיות
כאן נמצאת הנקודה המעניינת ביותר למשקיעים בחברות כמו שופרסל (SAE) או ויקטורי (VCTR). על הנייר, מכירת מוצרי חשמל ברווח גולמי אפסי שוחקת את אחוז הרווחיות הממוצע של הרשת.
אבל בפועל, היא עשויה להגדיל את הרווח למשל אם, עגלה ממוצעת בסופר עומדת על כ-500 עד 700 שקלים, ברגע שלקוח מוסיף לה שואב אבק או סמארטפון, שווי העגלה מזנק ל-3,000 שקלים ומעלה.
גם אם הרווח על מוצר החשמל הוא מינימלי, הרשת הגדילה את מחזור המכירות שלה בפי שישה באותה קנייה. משמע שיכול להיות שהשחיקה באחוזים היא מחיר ששווה לשלם כדי להגדיל את תזרים המזומנים ואת נתח השוק על חשבון רשתות החשמל הייעודיות.

האם זה מנוע צמיחה לעתיד? 
נכון להיום הפעילות בתחום החשמל מתבצעת בשולי רווח נמוכים מאוד ומשמשת בעיקר כטקטיקה שיווקית, אך ייתכן שמסתתר כאן פוטנציאל לחטיבה חדשה. יש הטוענים שמדובר בטרנד חולף שיעמיס לוגיסטיקה מיותרת על הסניפים. הטיעון הוא שמכונות כביסה לדוגמא, דורשות התעסקות עם אחריות ושירות שהסופרמרקטים לא בנויים לתת. אבל אם רשתות המזון יצליחו לייעל את שרשרת האספקה של מוצרי החשמל ולבסס את עצמן כשחקן לגיטימי בתחום (כמו שקרה בארה"ב ברשתות כמו Walmart), זה עשוי להפוך ממבצע שיווקי לקו עסקים מניב שמייצר צמיחה אמיתית בשורת ההכנסות לאורך שנים.

סיכום ותובנות 
אנחנו נמצאים בצומת דרכים בענף הקמעונאות. הזינוק בפדיונות של רשתות המזון הוא עובדה קיימת, אך השאלה לגבי השורה התחתונה נותרת פתוחה.האם מדובר בקניית מחזור יקרה שתתברר כטעות תפעולית, או במהלך אסטרטגי שיגדיל את סל הקניות של הלקוח הישראלי באופן קבוע? נצטרך לעקוב מקרוב אחרי הדוחות הבאים ולבדוק לא רק את הצמיחה בהכנסות, אלא האם התוספת הזו מצליחה בסופו של דבר להגיע גם לשורת הרווח הנקי.