ועידת דאבוס, המפגש שבו נקבע הטון של הכלכלה העולמית

בימים אלה מתקיימת בעיירה דאבוס שבשווייץ אחת הזירות החשובות ביותר לעיצוב הסדר הכלכלי והגיאו־פוליטי העולמי. הוועידה (World Economic Forum (WEF שנוסדה בשנת 1971 כמפגש אקדמי צנוע, הפכה עם השנים לבמה המרכזית שבה נפגשים ראשי מדינות, נגידי בנקים, מנכ"לים של תאגידי ענק וראשי ארגונים בינלאומיים כדי לדון בכיווני ההתפתחות של העולם.
המיקום אינו מקרי, עיירה מבודדת בגובה 1,500 מטרים, בלב האלפים, במדינה נייטרלית, מאפשרת שיחות אסטרטגיות הרחק מהרעש התקשורתי והלחץ הפוליטי היומיומי.
בוועידת 2025, שהתקיימה בין 20 ל-24 בינואר, עמדו במרכז הדיונים נושאים כגון שיתוף פעולה גלובלי בעידן הבינה המלאכותית, יציבות גיאו-פוליטית בעידן של מתיחות אזורית, עמידות כלכלית מול משברים, שינויי אקלים והשפעתם על עסקים וכלכלות, וכן עתיד הצמיחה ושוק העבודה, בהשתתפות כ-350 ראשי מדינות, ממשלות וארגונים בינלאומיים לצד הנהלות החברות הגדולות בעולם

כיום, בוועידה שהתחילה ב-19 בינואר ותסתיים ב-23 בינואר, משתתפים כ־3,000 נציגים מ־130 מדינות, בהם נשיאים, ראשי ממשלה, שרים, נגידי בנקים מרכזיים ומנהלי החברות הגדולות בעולם. בין הדמויות הבולטות שיקחו חלק בוועידה הם דונלד טראמפ שייקח חלק בוועידה לראשונה משנת 2020 ויביא איתו את המשלחת האמריקאית הגדולה ביותר שהגיעה עד כה לוועידה, עמנואל מקרון נשיא צרפת, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, נשיא ארגנטינה חאווייר מיליי, סאטיה נאדלה מנכ״ל מייקרוסופט, ג'נסן הואנג מנכ״ל אנבידיה, ג'יימי דיימון מנכ״ל ג'יי פי מורגן ונציגי האו"ם והבנק העולמי. שרה פריאר, סמנכ”לית הכספים של OpenAI, צפויה גם היא להשתתף, אך מנכ”ל החברה סם אלטמן, לא יגיע. כמו כן נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי היה אמור להגיע, אך ביום שלישי אושר כי לא יגיע.
דובר ה-WEF אמר ביום שני כי נציגי ממשלת דנמרק הוזמנו והחליטו לא להשתתף, כאשר המחלוקת על גרינלנד התעצמה. החלטתם מדגישה עד כמה הפגישה צפויה להיות מתוחה.

המשמעויות המרכזיות של הוועידה

1. שיתוף פעולה בעולם רב־קוטבי ומתוח

העולם נכנס לעידן של תחרות אסטרטגית בין כלכלות. סחר, טכנולוגיה ואנרגיה הפכו לכלי לחץ אסטרטגיים. בדאבוס מתקיימים מגעים ישירים בין המעצמות על רקע המלחמה באוקראינה, המתיחות במזרח התיכון, היחסים עם סין והסדר העולמי החדש. למרות הדיבורים על דיאלוג, המציאות היא של מלחמה קרה מתחדשת בין גושים כלכליים.

2. הבינה המלאכותית כמנוע הצמיחה המרכזי של העשור

מנהיגי הטכנולוגיה מציגים את ה-AI כתשתית העל של הכלכלה הגלובלית. מהפכת פריון, אוטומציה, רפואה, פיננסים ותעשייה. הדגש אינו רק על חדשנות, אלא על רגולציה אחראית, אבטחת מידע, השפעה על שוק העבודה והחשש מהעמקת אי־שוויון.

3. כלכלת אקלים ומשאבים כבסיס לגיאופוליטיקה חדשה

משבר האקלים אינו רק סביבתי הוא בעל חשיבות ביטחונית עולמית. הפשרת הקרחונים בגרינלנד חושפת מאגרי גז, מינרלים ומתכות קריטיות. ארה"ב רואה בכך הזדמנות לחיזוק העליונות האנרגטית והצבאית בקוטב הצפוני מול רוסיה וסין, והנושא הופך לחלק מהמאבק על עתיד המשאבים הגלובליים.

4. כלכלה, מכסים וכוח פוליטי

המדיניות הכלכלית חוזרת להיות כלי לחץ מדיני. איומי המכסים של טראמפ על אירופה, והתגובה האירופית באמצעות סנקציות נגדיות, ממחישים כיצד סחר חופשי מפנה מקום למאבקי כוח. הכלכלה הופכת לשדה קרב, והשווקים מבינים שמכסים, שרשראות אספקה ומטבעות הם נשק אסטרטגי לכל דבר.

בין חדשנות לכוח, המפה הכלכלית של העולם החדש

ועידת דאבוס 2026 משקפת עולם שנמצא בנקודת מפנה. מצד אחד ניכרת אופטימיות טכנולוגית, האצה בחדשנות ותקווה לצמיחה שמובלת בידי הבינה המלאכותית. מצד שני מתחדד הפיצול הגיאו־פוליטי, מתגבר המאבק על משאבים אסטרטגיים, והמדיניות הכלכלית הופכת לכלי כוח ולא רק למנגנון שוק. בעוד שבחדרי הדיונים מדברים על שיתוף פעולה ואחריות גלובלית, מתחת לפני השטח מתגבשת מציאות חדשה: כלכלה שאינה מונעת עוד רק משיקולי רווח, אלא גם משיקולי ביטחון, שליטה טריטוריאלית ומאבק על השפעה עולמית.