טראמפ "מדליק" את האור: המהפכה בשוק החשמל האמריקאי והזווית הישראלית

שנה לאחר חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, המאבק באינפלציה עולה שלב, והפעם המטרה היא שוק החשמל. בעוד הציבור האמריקאי לוחץ בשל עליות מחירים חדות (כמו זינוק של 20% בניו ג'רזי), הממשל זיהה את "האשם" המרכזי: מחיר החשמל שמושפע רבות מדאטה סנטרים המשרתים את מהפכת ה-AI.

מקור: US Energy Information Administration | bloomberg

המניע של טראמפ

ההחלטה של טראמפ אינה מקרית. הבטחת הבחירות שלו להוריד את מחירי האנרגיה עומדת למבחן מול מציאות שבה הביקוש לחשמל בארה"ב מזנק בקצב שלא נראה עשורים. רשת החשמל PJM, המשרתת כ-67 מיליון לקוחות ב-13 מדינות כולל מוקדי דאטה סנטרים עצומים בווירג'יניה, צופה צמיחה של כמעט 5% בביקוש עד 2030.

הבעיה היא פשוטה והיא שהיצע החשמל לא מדביק את הביקוש. סגירת תחנות פחם ישנות מצד אחד, והקמת חוות שרתים זוללות אנרגיה מצד שני, יצרו מחסור שהקפיץ את המחירים לצרכן הביתי. טראמפ, בשיתוף פעולה נדיר עם מושלים דמוקרטים ורפובליקנים כאחד, החליט להפסיק את מה שהוגדר כ"העברת עושר מסיבית" מהציבור לענקיות הטכנולוגיה.

המהלך הדרמטי: מכרזי חירום ושינוי "דמי הזמינות"

כדי להבין את הפתרון של הממשל, צריך להכיר מושג מפתח: דמי זמינות (Capacity Payments). אלו תשלומים שבעלי תחנות כוח מקבלים רק כדי שהתחנה תהיה "בכוננות" ותוכל לספק חשמל ברגעי שיא. עד היום, PJM התחייבה לתשלומים אלו לטווח קצר של שנתיים בלבד, מה שהקשה על יזמים לקבל מימון בנקאי להקמת תחנות חדשות כי אין ודאות כלכלית לטווח ארוך.

מה השתנה?

1. מ-2 ל-15 שנים: הממשל הורה להבטיח דמי זמינות ל-15 שנה ליזמים שיקימו תחנות חדשות. הוודאות הזו מאפשרת ליזמים לגייס כסף בקלות, להקים תחנות במהירות ולהגדיל את היצע החשמל בשוק.

2. מכרזי חירום: במקום לחכות למנגנון הבירוקרטי האיטי, בספטמבר 2026 ייערך מכרז ענק בהיקף 15 מיליארד דולר.

3. מי משלם? הממשל דורש שחברות הטכנולוגיה (ה"היפר-סקיילרס") הן שיממנו את הקמת התחנות החדשות, ולא הצרכנים הביתיים.

איך זה מוזיל מחירים?

 הגדלת ההיצע בצורה מסיבית תוריד את המחירים במכרזי הזמינות השנתיים ותמנע "חגיגה" של בעלי תחנות קיימות שנהנו ממחסור מלאכותי ומחירים מופקעים.

מפת המנצחים והמפסידים

הטלטלה בשוק החשמל האמריקאי מייצרת קו הפרדה ברור בוול-סטריט. בצד המרוויחות, נמצאות יצרניות ציוד האנרגיה והתשתית: חברת ורנובה (GEV) וסימנס אנרג'י (ENR) הן הנהנות המיידיות, שכן הקמת תחנות כוח חדשות ב-15 מיליארד דולר פירושה הזמנות ענק לטורבינות גז וציוד רשת מתוחכם. גם חברות כמו Quanta Services (סימבול: PWR), המתמחה בהקמת רשתות חשמל, ו-Vertiv (סימבול: VRT), המספקת תשתית לקירור דאטה סנטרים, עשויות להנות מהבשורה החדשנית אף על פי שבשנה האחרונה ארבעתן ביצעו עליות מרשימות.

 

בצד המפסידות, או לפחות המאותגרות, נמצאות יצרניות החשמל העצמאיות והוותיקות כמו ויסטרה (VST) וקונסטליישן אנרג'י (CEG). חברות אלו נהנו בשנתיים האחרונות ממחירי שיא במכרזי הקיבולת בשל המחסור בחשמל, והצפת השוק בתחנות כוח חדשות יחד עם הטלת פיקוח על המחירים עשויה לשחוק את רווחי העתק שלהן. באשר לענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט (MSFT) וגוגל (GOOG), המצב מורכב, מצד אחד, הן נאלצות לשלוף את הפנקס ולממן ישירות את הקמת התחנות אך מצד שני, המהלך מבטיח להן את הדבר היקר להן מכל והוא יציבות אנרגטית ארוכת טווח שתאפשר להן להמשיך ולפתח את מודלי ה-AI ללא חשש מהפסקות חשמל.

 

ההזדמנות הישראלית: או.פי.סי, דוראל ואנרג'יקס

בעוד שחברות אמריקאיות ותיקות המחזיקות בתחנות ישנות עלולות להיפגע מהמהלך (בשל הגבלת דמי הזמינות), חברות עם צבר פרויקטים מוכן להקמה עומדות להרוויח בגדול. כאן נכנסות לתמונה החברות הישראליות:

• או.פי.סי (OPC): החברה שבשליטת עידן עופר נחשבת למרוויחה מרכזית. היא מחזיקה בפרויקט "Shay" במערב וירג'יניה (2.1 גיגה-ואט), שצפוי להתחיל הקמה ב-2027. המהלך של טראמפ יאפשר לה לזכות בחוזה ל-15 שנה עם הכנסות מובטחות וגבוהות, מה שיקל משמעותית על המימון.

• דוראל (DORL) ואנרג'יקס (ENRG) : חברות האנרגיה המתחדשת הישראליות הפועלות בארה"ב יוכלו גם הן ליהנות מהצורך הדחוף בכושר ייצור חדש ומהסדרת המכרזים שמבטיחה יציבות ארוכת טווח.

סיכום

דונלד טראמפ מנסה לאלץ את שוק החשמל האמריקאי לעבוד בשביל הצרכן. על ידי חיוב חברות הביג טק לשלם על צריכת האנרגיה שלהן ויצירת תמריצים חסרי תקדים להקמת תחנות חדשות, הוא מקווה לבלום את האינפלציה. עבור המשקיע הישראלי, מדובר בשינוי כללי המשחק שצפוי להזניק פרויקטים של חברות אמריקאיות ואף ישראליות על אדמת ארה"ב.