דור הטיקטוק משתלט על הבורסה: כך תפתחו תיק השקעות לפני גיל 18

אם נדמה לכם שכל נער שני ברחוב מדבר על ה-S&P 500, אתם לא מדמיינים. שוק ההון הישראלי עובר שינוי דמוגרפי, וכעת גם בני הנוער ואפילו ילדים בגילאי 10 ו-12, דורשים לקחת חלק בחגיגה. אבל התופעה הזו היא רק קצה הקרחון של מגמה רחבה הרבה יותר. מהפכה צרכנית שבה הציבור הישראלי מפסיק להיות "קהל שבוי" של הבנקים ועובר לנהל את הכסף שלו בבתי השקעות (ברוקרים פרטיים).

אז איך מצטרפים למהפכה לפני גיל 18, מהו הטריק המשפטי שמאפשר זאת, ולמה ההחלטה איפה לפתוח את החשבון שווה לילד שלכם עשרות אלפי שקלים בעתיד? 

החסם המשפטי: הכירו את ה"אפוטרופוס"

החוק בישראל ברור: קטין מתחת לגיל 18 אינו יכול לפתוח חשבון מסחר עצמאי לחלוטין. כדי לעקוף את המגבלה הזו בצורה חוקית ובטוחה, המערכת הפיננסית משתמשת במושג משפטי שנקרא "אפוטרופוס". משמעותו היא שנדרש מבוגר אחראי (בדרך כלל ההורה) שייקח חסות על החשבון עד שהקטין יגיע לבגרות.

בתי ההשקעות והבנקים מיישמים את עקרון האפוטרופוס בשתי דרכים עיקריות:

1. מודל "נהנה" (הנפוץ בבתי השקעות כמו IBI ומיטב): ההורה פותח חשבון על שמו, אך מגדיר את הילד כ"נהנה" בחשבון. כך נוצרת הפרדה מבנית בין נכסי ההורה לנכסי הילד. הילד הוא הבעלים של הכסף ("הנהנה"), אך ההורה (האפוטרופוס) הוא זה שמבצע טכנית את הפעולות. היתרון הגדול: בגיל 18, ניתן להעביר את הבעלות לילד ללא אירוע מס.

2. מסחר אקטיבי לנוער (ייחודי לאקסלנס טרייד): מודל המאפשר לבני 16-18 לסחור בעצמם. בחשבון זה, ההורה מוגדר כאפוטרופוס ויש לו יכולת פיקוח מלאה (כולל סמכות לעצור פעילות), אך הנער הוא זה שמחזיק בהרשאות הכניסה ו"לוחץ על הכפתור" לקנייה ומכירה.

חשוב לדעת: בתי ההשקעות מגבילים סיכונים ואוסרים בחשבונות אלו על פעולות מסוכנות כמו מכירה בחסר (שורט), מסחר בנגזרים (אופציות) או שימוש במינוף (אשראי).

המגמה הרחבה: הבנקים נחלשים, הברוקרים מזנקים

הנהירה של בני הנוער היא לא אירוע נקודתי, אלא חלק מגל ענק של ישראלים שעוזבים את הבנקים. באפריל האחרון כתבתי בווינט על הברוקרים שתופסים תאוצה על חשבון הבנקים, כאשר נתוני הבורסה מראים כי למרות שהבנקים עדיין שולטים ב-90% משוק תיקי ההשקעות (כ-900 אלף תיקים בבנקים לעומת כ-150 אלף בבתי השקעות), המומנטום נמצא אצל הברוקרים החוץ-בנקאיים.

בשנת 2023 בלבד, קצב פתיחת החשבונות בבתי ההשקעות היה כפול מאשר בבנקים. הסיבה לכך פשוטה: הציבור, ובתוכו הדור הצעיר, מבין שאין סיבה לשלם עמלות מנופחות. הבנקים גובים "דמי משמורת" שפוגעים בתשואה, בעוד הברוקרים מציעים מסחר ללא דמי ניהול (או בעלות סמלית) ועמלות קנייה/מכירה נמוכות דרמטית.

שיעור במתמטיקה: איך 10,000 ש"ח הופכים להרבה יותר

בואו ניקח דוגמה ריאלית לנער בן 16. נניח שיש לו חסכונות של 10,000 ש"ח (בר מצווה/עבודות קיץ), והוא מפקיד לחשבון עוד 500 ש"ח כל חודש למשך 20 שנה.

• בבנק: תשלמו "דמי משמורת" (עמלה על עצם החזקת הניירות) של כ-0.3% בשנה + עמלות קנייה/מכירה יקרות. בתיקים קטנים, "עמלת המינימום" בבנק היא האויב הגדול - היא יכולה להגיע ל-20-25 ש"ח לפעולה, מה ש"אוכל" אחוז ניכר מכל הפקדה חודשית קטנה.

• בבית השקעות: אין דמי משמורת (0 ש"ח!), ועמלות הקנייה הן מזעריות של כ-0.08% או כ-5 ש"ח לפעולה.

התוצאה: הפער בעמלות המצטברות, יחד עם אפקט הריבית דריבית על הכסף שנחסך מעמלות, צפוי להגיע לאחר 20 שנה לפער של עשרות אלפי שקלים בנטו לכיס של הילד. רק מעצם ההחלטה לפתוח את החשבון במקום הנכון, הענקתם לילד שלכם מתנת פתיחה לחיים הבוגרים.

המהפכה התרבותית: ממילואים לטיקטוק

השינוי הוא לא רק כלכלי, הוא תרבותי. המלחמה האחרונה האיצה את התהליך: חיילי מילואים וסדיר ניצלו את זמני ההפוגה לשיחות על השקעות, והשיח הזה זלג למטה לאחים הקטנים בתיכון. במקביל, הרשתות החברתיות מוצפות במידע (חלקו איכותי וחלקו פחות) שדוחף את דור ה-Z והאלפא לקחת שליטה על הכסף שלהם.

השורה התחתונה: להתחיל מוקדם, אבל חכם

הדחף של בני הנוער להשקיע הוא מבורך. הזמן הוא המשאב הכי יקר בהשקעות, ולהתחיל בגיל 16 זה יתרון אדיר. אבל, האחריות היא עליכם ההורים לוודא שהצעד הראשון נעשה בצורה נכונה:

1. פיקוח: השתמשו במעמדכם כאפוטרופוס לא רק כדי לחתום על טפסים, אלא כדי ללוות ולהדריך.

2. חינוך: למדו את הילדים להשקיע במדדים רחבים לטווח ארוך ולא להמר על "מניית המים התורנית".

3. עלויות: ודאו שאינכם משלמים עמלות בנקאיות מיותרות ששוחקות את התיק הקטן.

4. נצלו את הטבות המס: השתמשו במודל "נהנה" כדי לאפשר רצף השקעה גם אחרי גיל 18.

המהפכה כבר כאן. השאלה היא רק אם הילדים שלכם יהיו חלק ממנה, וכמה עמלות מיותרות תחסכו להם בדרך.