הבורסה בתל אביב שוברת שיאים

אם היינו צריכים הוכחה לכך שהבורסה בתל אביב חזרה למרכז הבמה, שנת 2025 סיפקה אותה ובגדול. 
השנה שהתחילה עם סימני שאלה, מסתיימת כשנת מפנה היסטורית שבה מדד ת"א 35 שבר את שיא כל הזמנים לא פחות מ־60 פעמים. 
הפעם האחרונה שראינו קצב כזה הייתה ב־1992, השנה בה הושק המדד, אז נרשמו 73 שיאים על רקע מהפכת האינטרנט העולמית. אבל המספרים היבשים מספרים רק חלק מהסיפור, הדרמה האמיתית התרחשה מתחת לפני השטח.

השינוי הזה לא קרה בחלל ריק, הוא הגיע כשילוב של רגיעה ביטחונית יחסית לאחר אירועי "מבצע הביפרים", לצד זרימת כספים אדירה של משקיעים זרים שהחליטו לחזור הביתה. 
למעלה מ־2.3 מיליארד דולר זרמו מבחוץ לשוק המקומי מתחילת השנה, מה שסייע לסגור פערים של שנים מול וול סטריט. הכסף הזה לא התפזר באופן אקראי, אלא ניפח את השחקנים הגדולים לממדים שלא הכרנו: בנקים כמו לאומי ופועלים חצו לראשונה את רף ה־100 מיליארד שקל בשווי שוק, גם ענקית הפארמה טבע חזרה למועדון היוקרתי הזה לראשונה מאז 2017 . גם אלביט מערכות והפניקס טיפסו לגבהים חדשים, כשהאחרונה סוגרת את רשימת עשר הגדולות עם שווי של 36 מיליארד שקל.

אבל בדיוק בנקודה הזו, כשהאופוריה בשיאה, התפקיד שלנו הוא להסתכל על הנתונים בעיניים פקוחות. 
הסטטיסטיקה של מדד ת"א 35 מציבה תמרור שאי אפשר להתעלם ממנו.
ניתוח של שבע השנים החזקות ביותר בתולדות המדד חושף דפוס חד משמעי,בעוד התשואה הממוצעת בשנות השיא עמדה על כ־46%, התשואה בשנה העוקבת צנחה לממוצע של 2% בלבד.  
למעשה, רק פעם אחת בהיסטוריה (2006) ראינו שנה חזקה עוקבת, וגם היא הסתיימה בהתרסקות של 2008.

מקור: גלובס

אז האם אנחנו בדרך לבלימה ב־2026? 
האינטואיציה אומרת שאחרי עליות כאלה השוק "יקר מדי", אבל הנתונים מראים אחרת. בדיקה סטטיסטית מגלה שאין באמת קשר מחייב בין מכפילי רווח גבוהים לבין שנה חלשה לאחר מכן. כלומר, העובדה שהשוק נראה יקר, לא אומרת בהכרח שהירידות בדרך.
אבל היתרון האסטרטגי של תל אביב טמון דווקא בניתוק שלה מוול סטריט, היא כמעט ולא מסונכרנת עם המדדים האמריקאיים. המתאם בין ת"א 125 ל־S&P 500 עומד על 44% בלבד.

למה זה חשוב לתיק שלכם?
כי אם בועת ה־AI בארה"ב תתחיל לרעוד, תל אביב שהרכב המדדים שלה נשען על עוגנים מסורתיים (בנקים, נדל"ן, ביטחון) עשויה לייצר את האיזון החיוני ואף להוות עוגן של יציבות בתיק ההשקעות.
וזה עוד לפני שהזכרנו את המשתנה שעשוי לשנות את התמונה כולה, הגיאופוליטיקה. השוק מתחיל לתמחר אפשרות להתרחבות הסכמי אברהם, אם תרחיש כזה יתממש, פרמיית הסיכון של ישראל תצנח, ומה שנראה היום כמו "מחיר שיא", עשוי להיראות בדיעבד כמו נקודת כניסה נוחה.

לסיכום, הסטטיסטיקה היבשה שמדברת על תשואה של 2% ביום שאחרי מספרת רק חצי אמת. היא מתעלמת מהעובדה שהשוק הישראלי של 2026 נכנס למגרש עם יתרון מובנה, מתאם נמוך שמגן עלינו מזעזועים טכנולוגיים בארה"ב, ופוטנציאל מדיני שיכול לטרוף את הקלפים לטובה.
לכן, האסטרטגיה לשנה הקרובה חייבת להיות חכמה יותר מאשר סתם לקנות את המדד. במקום להיבהל מההיסטוריה, צריך להשתמש בה. 
מי שידע לנצל את השנה הקרובה כדי להתמקד בחברות חזקות שמנותקות מההייפ העולמי, יגלה ששנת 2026 היא לא שנה של בלימה, אלא שנה של הזדמנויות.