עסקת הענק בלווייתן: 112 מיליארד סיבות לחזור ולהסתכל על סקטור הגז

ההודעה שיצאה אמש ממשרד ראש הממשלה ומשרד האנרגיה היא לא עוד כותרת כלכלית חולפת, אלא אבן דרך אסטרטגית במשק הישראלי. אישור עסקת ייצוא הגז למצרים, בהיקף חסר תקדים של כ-112 מיליארד שקלים (כ-35 מיליארד דולר), משנה את כללי המשחק באגן הים התיכון. עבור המשק הישראלי מדובר בהכנסות עתק וביטחון אנרגטי, אך עבורנו המשקיעים בשוק ההון, העסקה הזו מספקת את הדבר החשוב ביותר והיא ודאות ארוכת טווח ותזרים מזומנים יציב עד שנת 2040.

המספרים שמאחורי ההסכם

העסקה שנחתמה מול חברת Blue Ocean Energy המצרית מסדירה ייצוא של כ-130 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) של גז טבעי ממאגר לווייתן. מדובר בהרחבה דרמטית של ההסכם הקודם משנת 2019 שדיבר על 60 BCM.
המהלך יתבצע בשני שלבים עיקריים, בשלב הראשון, החל מהשנה הבאה, ייוצאו כ-20 BCM. השלב השני, והמשמעותי יותר, יכלול יצוא של 110 BCM נוספים לאחר השלמת פרויקט הרחבת המאגר והנחת צינור הולכה חדש (קו רמת חובב - ניצנה).

מבחינת המדינה, המספרים מדברים בעד עצמם, עם צפי הכנסות של כ-58 מיליארד שקלים ממיסים ותמלוגים, שייכנסו ישירות לקופת האוצר, אך חשוב לזכור שבשונה מעסקת וויז שהכניסה לקופת המדינה ממיסים בבת אחת 12-13 מיליארד כאן אנחנו מדברים על הכנסה שעד 2040 תעמוד על סדר גודל שנתי של 4.1 מיליארד דולר שהוא 0.6% מתקציב המדינה, כלומר על הצרכן בקצה ההשפעה לא באמת תורגש. אך הבשורה הכלכלית לא נעצרת שם. העסקה מחייבת השקעה ישירה של כ-16 מיליארד שקלים בפיתוח תשתיות, מהלך שצפוי להניע את גלגלי המשק ולייצר מקומות עבודה נוספים.

הזווית של המשקיעים ואיך מתרגמים גז לתשואה?

השאלה המרכזית עבור המשקיע הפרטי והמוסדי היא מי הגופים שייהנו באופן ישיר מהמהלך, וכיצד זה משפיע על שווי המניות שלהם. המרוויחות הישירות הן השותפות במאגר לווייתן, שמקבלות כעת אופק כלכלי ברור לשני עשורים קדימה.

• ניו-מד אנרג'י (״דלק קידוחים״ לשעבר): מחזיקה בנתח הארי של המאגר (45.33%). עבור ניו-מד, העסקה הזו היא הבטחת עוגן ההכנסות המרכזי שלה. היכולת לייצא כמויות אדירות במחירים חוזיים קבועים מקטינה את התלות בתנודתיות הביקוש המקומי ומאפשרת לה לחלק דיבידנדים יציבים לאורך זמן.

• רציו אנרגיות (Ratio Energies): המחזיקה ב-15% מהמאגר. עבור רציו, שגודלה הצנוע יותר הופך אותה לרגישה יותר לכל התפתחות בלווייתן, מדובר בחדשות מצוינות המציפות ערך מיידי ומצדיקות את השקעות העתק שבוצעו בפיתוח.

• CHEVRON (סימבול : CVX): ענקית האנרגיה האמריקאית המחזיקה ב-39.66% ומשמשת כמפעילה (Operator). הנוכחות של שברון והלחץ האמריקאי לאישור העסקה מספקים לשותפות הישראליות הגנה גיאופוליטית, המפחיתה את פרמיית הסיכון של ההשקעה בסקטור.

עבור המשקיעים, המשמעות היא שהחברות הללו עוברות משלב של חיפוש ופיתוח בסיכון גבוה, לשלב של מציאת מנוע צמיחה ותזרים תעשייתית עם חוזים חתומים. זהו איתות חיובי ברור לסקטור הגז והנפט בבורסה בתל אביב.

המשק המקומי ומנגנוני הגנה ומחירים

אחד החששות המרכזיים שליוו את אישור העסקה היה הפגיעה האפשרית בצרכן הישראלי וביטחון האנרגטי המקומי, הרי אם נייצר כמויות גדולות של גז ונפגע בהיצע הגז שלנו לכלכלה המקומית אז מחירי הגז יעלו בהתאם. ההסכם הנוכחי כולל מספר מנגנוני בטיחות שנועדו לאזן בין היצוא לבין צורכי הפנים. נקבעה הצמדה של מחיר הגז למשק המקומי למדד התעו"ז (עלות ייצור החשמל), עם תקרת מחיר של כ-4.7 דולר ליחידה.

מנגנון זה הוא קריטי מפני שהוא מבטיח שגם אם מחירי האנרגיה בעולם יזנקו, הצרכן הישראלי יהיה מוגן יחסית, ומחירי החשמל לא ישתוללו. בנוסף, החברות מחויבות למכור גז בעסקאות ספוט (מזדמנות) במחיר שלא יעלה על המחיר בחוזים ארוכי הטווח, מה שמונע ניצול ציני של מצבי מחסור נקודתיים. משרד האנרגיה אף שמר לעצמו את הזכות לצמצם את הייצוא החל משנת 2032 במידה וצרכי המשק המקומי יחייבו זאת.

מהלך משולב ומושכל

אישור ייצוא הגז למצרים הוא מהלך המשלב המון גיאופוליטיקה, הרי ההסכם הזה היה מונח על שולחן הממשלה עוד מאוגוסט האחרון, לקראת הנסיעה של ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ הוחלט לאשר את ההסכם גם בשביל להגיע חזק יותר לפגישה הקרובה בסוף החודש. בעוד שהמדינה נהנית מהכנסות ממיסים וחיזוק הקשר האסטרטגי עם מצרים, המשקיעים בשותפויות הגז מקבלים נכס מניב עם ודאות עסקית גבוהה מאוד עד 2040. השילוב בין חוזי ייצוא דולריים חזקים לבין שוק מקומי מוגן יוצר תמהיל השקעה מעניין, שמחזיר את מניות הגז לקדמת הבמה של הבורסה בתל אביב.