לאן הולכים 622 מיליארד שקל ומה באמת יקרה ב-2026?

אנחנו רגילים לשמוע על "גירעון" ו"קיצוצים", אבל כדי להבין את התמונה האמיתית של הכיס שלנו לקראת 2026, צריך להסתכל על הנתונים מלמעלה. מתחת לכותרות המפחידות מסתתרת תמונה מורכבת של משק חזק, כסף שמחליף ידיים, והחלטות ממשלתיות שיעצבו את המציאות הצרכנית של כולנו.

חומת המגן הכלכלית: יחס חוב-תוצר

לפני שנצלול למסים ולגזירות, חייבים להבין את אחד הנתונים החשובים ביותר בכלכלת המדינה והוא        יחס חוב-תוצר. במילים פשוטות, זהו היחס בין המשכנתא של המדינה הרי הן החובות שלה, לבין המשכורת שלה הלוא הוא התוצר הלאומי הגולמי. ככל שהיחס נמוך יותר, המדינה נחשבת יציבה יותר ויכולה לגייס כסף בזול.

למרות עלויות המלחמה האדירות, ישראל נמצאת במצב פנטסטי ביחס לעולם. נכנסנו למשבר עם יחס של כ-60%, וכיום אנו עומדים על סביבות 67.5%. כדי להבין עד כמה מצבנו טוב, הביטו במספרים של המעצמות הגדולות:

• יפן: כ-260% (החוב הגדול בעולם המפותח).

• ארה"ב: כ-123%.

• צרפת: כ-110%.

• ישראל: כ-67.5%.

הפער הזה הוא הסיבה שישראל עדיין נתפסת כהשקעה בטוחה יחסית, והוא מה שמאפשר לממשלה "למתוח את החבל" בתקציב 2026 מבלי לקרוס.

מקור: Gemini

הסוד של 2025 מכיס ימין לכיס שמאל

שנת 2025 הייתה שנה כלכלית לא שגרתית. למרות המלחמה, הכנסות המדינה ממסים שברו שיאים. איך זה קרה? חלק ניכר מזה נובע מתופעת "כיס ימין לכיס שמאל". המדינה שילמה מיליארדים למילואימניקים ולמפונים. הכסף הזה לא נעלם, הוא חזר לשוק. אנשים השתמשו במענקים לצריכה, לקניית רכבים ולשיפוצים. על כל קניה כזו שילמנו מע"מ, מס קניה ומס הכנסה וכך הכסף חזר לקופת המדינה וגרם לשיא בהכנסות המדינה ממיסים השנה.

עם זאת, החגיגה הזו מלווה בעננה, הדיבורים על העלאת המע"מ ל-19% ועלייה במחירי החשמל והמים מרחפים באוויר. המדינה מבינה שהיא לא תוכל להסתמך לנצח על צריכה מוגברת, והיא מכינה את הקרקע להגדלת הכנסות קבועה יותר.

אשליית השקל החזק ולמה זה לא עוזר לנו?

אחת התופעות המעניינות של התקופה האחרונה היא התחזקות השקל מול הדולר והיורו. על הנייר, היינו אמורים להרגיש את זה בסופר ובחנויות החשמל הרי מוצרים מיובאים אמורים להיות זולים יותר. בפועל? המחירים לא ירדו. הסיבה היא שהיבואנים, שספגו עליות מחירים ועלויות שילוח בתחילת המלחמה, ניצלו את ירידת הדולר כדי לשקם את הרווחיות שלהם במקום לגלגל את ההנחה לצרכן.

יתרה מכך, היחלשות הדולר היא לא בהכרח בשורה טובה למשק הישראלי:

1. פגיעה בהייטק וביצואנים: הקטר של המשק מקבל דולרים מחו"ל אך משלם משכורות בשקלים. כשהדולר נחלש, החברות הללו "מפסידות" כסף, מה שמוביל לפיטורים ולירידה בגביית מסים מהענף הכי רווחי במדינה.

2. ירידה בשווי יתרות המט"ח: הרזרבות של בנק ישראל שוות פחות במונחים שקליים.
   
   

המשקולת על הריבית

הצד השני של המטבע הוא הגירעון. הממשלה אישרה גירעון של 3.9% מהתוצר, שמתרגם לכ-78 מיליארד שקל. במילים פשוטות, המדינה מוציאה הרבה יותר ממה שהיא מכניסה. כשהממשלה מזרימה סכומי עתק למשק ונוקטת במדיניות פיסקלית, היא למעשה מתדלקת ביקושים. בסיטואציה כזו, לבנק ישראל יהיה קשה מאוד להוריד את הריבית בצורה אגרסיבית, מחשש להתפרצות אינפלציונית. לכן, סביבת הריבית צפויה להישאר גבוהה יחסית גם ב-2026 וממש לאחרונה נגיד בנק ישראל אמר שהוא צופה 2 הורדות ריבית בלבד במהלך 2026, עד הגעה לרמת ריבית של 3.75% נתון שמשפיע ישירות על עלויות המימון של חברות ועל כדאיות ההשקעה בנדל"ן.

איך מתחלקים 622 מיליארד שקל?

על פי הנתונים הרשמיים, סך הוצאות הממשלה החזויות ל-2026 מסתכם ב-622.3 מיליארד שקל. כשצוללים למספרים, מתגלה התמונה האמיתית של סדרי העדיפויות הלאומיים:

• השירותים החברתיים (271.2 מיליארד ש"ח): הנתח הגדול ביותר בעוגה, המהווה את הלב הפועם של המגזר הציבורי. סכום זה מיועד למשרדי החינוך, הבריאות והרווחה, והוא אמור לתת מענה לגידול הטבעי באוכלוסייה, אם כי האינפלציה עלולה לשחוק את ערכו הריאלי.

• הביטחון והסדר הציבורי (142.7 מיליארד ש"ח): ההוצאה השנייה בגודלה. סעיף זה משקף את המציאות הביטחונית המורכבת ומממן את משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים וכן הוצאות ביטחוניות אחרות, כולל התעצמות ורכש.

• החזרי חוב (83.3 מיליארד ש"ח): "המס השקט". סכום עתק של יותר מ-83 מיליארד שקל לא הולך לאזרח ולא לביטחון, אלא משולם כריבית והחזרי קרן על חובות העבר - עדות למחיר הכלכלי הכבד של הגירעון.

• תשתיות (52.9 מיליארד ש"ח): תקציב המיועד לפיתוח כבישים, רכבות ופרויקטים לאומיים, שאמורים להניע את גלגלי המשק בשנים הבאות.כולל בתוכו את משרד האנרגיה והמים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הרשות הממשלתית למים ולביוב ומשרד הבינוי והשיכון.

• ענפי המשק ומשרדי המטה (כ-72.2 מיליארד ש"ח יחד): היתרה מתחלקת בין משרדי המטה  כמו משרד ראש הממשלה והמטה לביטחון לאומי, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד החוץ, משרד הפנים ורשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבוללבין ענפי המשק השונים, כולל תקציבי שיקום.

מקור: WWW.GOV.IL

הקיצוץ במילואים והחשבון של 23 מיליארד שקל

למרות הגידול הנומינלי בתקציב הביטחון, הדרמה האמיתית של 2026 מסתתרת בפרטים הקטנים של ניהול כוח האדם. הפשרה שהושגה לאחרונה חושפת קיצוץ אגרסיבי. שר הביטחון הנחה את צה"ל להיערך למכסה של 40,000 אנשי מילואים פעילים בכל רגע נתון, בניגוד לדרישה המקורית של הצבא שעמדה על 60,000 לוחמים ותומכי לחימה.
משמעות ההחלטה היא חיתוך חד של שליש מכוח האדם המתוכנן. המהלך הזה אינו נובע משינוי בהערכת האיומים הביטחוניים, אלא משיקול כלכלי קר שנועד להתאים את המציאות בשטח למסגרת התקציב המתוחה. הסיבה לכך פשוטה והיא שמילואימניק הוא "מוצר" יקר מאוד למדינה. עלות חודש מילואים למשק נאמדת בכ-48,000 שקל בממוצע, סכום הגבוה כמעט פי שניים מעלותו של חייל סדיר. המדינה, שבחרה שלא להקים בזמן גדודים סדירים חדשים שהיו זולים בעשרות אחוזים, נאלצת כעת "לחסוך" דרך קיצוץ במכסות החיוניות.

גם לאחר הקיצוץ הדרמטי במכסות, החזקת מערך המילואים לבדה תשאב מקופת המדינה למעלה מ-23 מיליארד שקל בשנה. זהו סכום עתק שמסביר מדוע האוצר לחץ כל כך להוריד את המספר מ-60,000 (שהיו עולים למדינה כ-34.5 מיליארד שקל).

המהפכה הקמעונאית והדרמה של ה-150 דולר

אחד הצעדים המדוברים ביותר, שמשנה את כללי המשחק, הוא הגדלת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר. בזמן שהמדינה מחפשת מקורות הכנסה, המהלך הזה (שנועד להוזיל את יוקר המחיה לצרכן) הוא מכה אנושה לקמעונאים המקומיים.

• הצרכנים: נהנים מאפשרות להזמין בגדים, גאדג'טים ומוצרים מחו"ל בסכומים כפולים ללא תוספת מס של 17%-18%.

• הקמעונאים (פוקס, קסטרו, המשביר וכו'): יתקשו להתחרות במחירים הללו, כיוון שהם משלמים מע"מ מלא, ארנונה יקרה ושכירות בישראל. הדבר עשוי להוביל לסגירת סניפים ופיטורי עובדים בענף המסחר.
  

הגזירות שבדרך ולמה לא צריך להיבהל?

כן, שנת 2026 תביא איתה "גזירות שקטות", אבל חשוב לשים דברים בפרופורציה ולהבין מדוע זה הרע במיעוטו:

• הקפאה רוחבית (המס השקט): המדינה נמנעת מלהעלות את שיעור המס, ובמקום זאת מקפיאה מנגנוני עדכון. זה כולל את הקפאת מדרגות מס הכנסה ושווי נקודות הזיכוי, אך גם את קצבאות הילדים וסכום ההפקדה ל"חיסכון לכל ילד". המשמעות היא כשהאינפלציה עולה והשכר מתעדכן נומינלית, המענקים נשחקים ריאלית ואנו נכנסים מהר יותר למדרגות מס גבוהות יותר כך המדינה גובה יותר בלי להרגיש.

• הכבדת נטל הצריכה והביטוח: הגזירות שכבר הורגלנו אליהן ב-2025 יימשכו שיעור המע"מ יישאר על 18% (מה שמייקר כל קנייה שלנו), ודמי הביטוח הלאומי יישארו גבוהים.

• התרגיל של ביטוח לאומי: בנוסף להעלאה הישירה, יופעל שינוי במנגנון העלייה במדרגות הביטוח הלאומי. זהו צעד טכני כביכול, אך כזה שיגרום ליותר הכנסה להיות ממוסה בשיעור הגבוה יותר, בעיקר בקרב מעמד הביניים.

מקור : דה מרקר

אז למה להישאר רגועים? האלטרנטיבה לגזירות האלו היא אובדן שליטה פיסקאלי, הורדת דירוג אשראי אגרסיבית וזינוק בריבית. הצעדים הנוכחיים, כואבים ככל שיהיו, מאותתים לשווקים בעולם שישראל רצינית לגבי החזר החובות שלה. בנוסף, עבור מעמד הביניים המרוויח בין 16,000 ל-25,000 ש"ח, מתוכנן דווקא ריווח מדרגות מס שעשוי להשאיר מאות שקלים נוספים בנטו, מה שמאזן חלק מהגזירות האחרות.

מי משלם את החשבון?

כדי לממן את החגיגה הזו, סקטורים מסוימים יצטרכו לשלם. יוטל מס מיוחד על הבנקים בסך של כ-750 מיליון שקל בשנה. זהו נתון שנוגס ישירות ברווחיות, אם כי בהתחשב ברווחי השיא של הבנקים, מדובר במכה קלה בכנף. אושר מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות לבנייה. המטרה היא להניע בנייה, אך בטווח הקצר זהו עול תזרימי על חברות נדל"ן המחזיקות ב"בנקים" של קרקעות ללא פיתוח.

לעשות את המעבר

2026 תהיה שנה של הידוק חגורה, אבל כזה שנועד למנוע מאיתנו ליפול לתהום כלכלית כמו מדינות אחרות שאיבדו רסן. לאחר קריאת הסקירה הזאת יש לכל אחד מכם שתי אופציות, הראשונה היא להמשיך להתלונן שיקר פה, כי בינינו המצב פה הולך ונהיה יקר יותר ויותר . האופציה השנייה היא לקחת מחברת ועט, לרשום דגשים ולצאת לחקור איך אני בתור משקיע יכול להרוויח מהמצב הזה ?