ה־AI לא מחליף את קסדת הטכנאי, הוא מכתיר אותו כמלך החדש

בזמן שהעולם הפיננסי והטכנולוגי עוסק באובססיביות בשאלה אילו משרות משרדיות יוחלפו על ידי בינה מלאכותית, מתחת לרדאר מתרחשת מהפכה הפוכה לחלוטין. הנתונים העדכניים מצביעים על כך שמהפכת ה-AI לא רק שאינה מייתרת את עבודת הכפיים, אלא יוצרת את אחד ממחסורי כוח האדם החמורים ביותר בהיסטוריה המודרנית. הכסף הגדול זורם כעת לתשתיות, והוא מחפש נואשות ידיים עובדות.

המספרים שמאחורי הבטון והברזל

כדי להבין את גודל האירוע, צריך להסתכל על הנתונים היבשים. נכון להיום, חברות הענן מפעילות 522 מתקני Data Centers ומקימות כרגע עוד 411 מתקנים ברחבי העולם. לא מדובר בחדרי שרתים קטנים, אלא במפעלי ענק המשתרעים על מאות אלפי מטרים רבועים. מדובר באופרציה תעשייתית כבדה, הדורשת מערכות קירור מפלצתיות, צנרת מורכבת וחיבורי חשמל בהספקים שיכולים להאיר ערים שלמות. הביקוש הזה יצר מציאות שבה עובדים שעוברים מענף הבנייה המסורתי להקמת חוות שרתים נהנים מקפיצת שכר מיידית של 25-30%. השוק אומר את דברו והוא שהקוד חשוב, אבל כרגע הברזל והחשמל שווים יותר.

מקור: MSCI Real assests via JPMORGAN Chase

התחזית של בלאקרוק: "עצרו את הקידוד, תתחילו לבנות"

מי שמסמן את המגמה הזו בצורה הברורה ביותר הוא לא אחר ממנכ"ל בלאקרוק (BLK) לארי פינק , בלאקרוק היא מנהלת הנכסים הגדולה בעולם. המנכ"ל סיפק תחזית חדה לשלוש השנים הקרובות שאומרת שארצות הברית תזדקק ל-500,000 חשמלאים, מעל 400,000 רתכים ויותר מ-100,000 טכנאי מערכות קירור (HVAC).

החשיבות של האמירה הזו קריטית. כשבלאקרוק מדברת, היא לא רק מנתחת את השוק, היא מסמנת לאן תזרימי ההון העולמיים הולכים. המסר למשקיעים ולשוק העבודה הוא חד, הבינה המלאכותית תחליף מתכנתים הרבה לפני שהיא תחליף את האנשים שמתקנים את המזגן בחדר השרתים. קיימות כיום 7.5 מיליון משרות פתוחות בתחום המקצועות כפיים בארה"ב, בעוד שצעירים טובעים בחובות סטודנטים עבור תארים שרלוונטיותם מוטלת בספק. המשוואה השתנתה והביטחון התעסוקתי נמצא כעת בכובע הטכנאי, לא במקלדת.

ה-AI כמנוע הצמיחה הבלעדי

ההשפעה של הקמת התשתיות הללו על הכלכלה האמריקאית היא דרמטית, כמעט בלתי נתפסת. ניתוח של הכלכלן ג'ייסון פורמן מאוניברסיטת הרווארד מראה כי במחצית הראשונה של 2025, כמעט כל צמיחת התמ"ג בארה"ב נבעה מהשקעות בתשתיות מידע וחוות שרתים. למעשה, ללא הסקטור הזה, הצמיחה הייתה עומדת על 0.1% בלבד קיפאון מוחלט. התחומים הללו, שמהווים רק כ-4% מהתמ"ג, היו אחראים ל-92% מהצמיחה. המשמעות היא שהכלכלה האמריקאית נשענת כיום כמעט בלעדית על היכולת הפיזית לבנות את התשתית לבינה המלאכותית.

הגרף הרשמי של הלשכה לניתוח כלכלי האמריקאית (BEA) חושף תמונה מדהימה.
מאז תחילת 2023, כל הצמיחה בהשקעה הפרטית הלא מגורית בארה"ב, כלומר בבנייה של מפעלים, משרדים, מחסנים ומבנים עסקיים נובעת כמעט אך ורק מחוות שרתים של בינה מלאכותית. בעוד ההשקעה בכל סוגי המבנים האחרים נותרה שטוחה לחלוטין ואף ירדה מעט בחמש השנים האחרונות, ההשקעה בחוות שרתים זינקה בעקומה כמעט אנכית והכפילה את עצמה פי שלושה ויותר בתוך שנתיים בלבד. במילים אחרות, ללא הבום בבניית מרכזי הנתונים של חברות כמו גוגל, מיקרוסופט, אמזון ומטא, ההשקעה העסקית הפיזית בארה"ב הייתה כמעט אפסית. זהו אחד האותות הברורים ביותר לכך שהתשתית של עידן ה-AI הפכה למנוע הצמיחה הכמעט בלעדי של הכלכלה האמריקאית ב-2025.

 

מקור: BOFA

זווית מקומית: ישראל מחפשת את המוח, אמריקה את הידיים

בעוד שארה"ב משוועת לידיים עובדות, רתכים וחשמלאים, בישראל התמונה שונה. דוח "רייז ישראל" (Rise) שנעשה בשיתוף קרן טראמפ, שהוצג לאחרונה בכנס במיקרוסופט מצביע על כך שהביקוש המקומי מתמקד במי שמסוגל לתפעל ולפתח את הטכנולוגיה, ולא את התשתית הפיזית שלה. השוק הישראלי מחפש חוקרי AI ומהנדסים שמסוגלים לעבוד בתנאי אי ודאות. החלוקה הגלובלית מסתמנת בבירור, ארה"ב הופכת לאתר הבנייה הגדול בעולם עבור הברזלים של ה-AI, בעוד תל אביב נשארת מפעל לייצור המוחות שיפעילו אותם.

ההנחה השגויה

הנרטיב שלפיו ה-AI יחסל את העבודה האנושית הוא חלקי ומטעה. בעוד שהמתכנתים נמצאים תחת איום של אוטומציה, עובדי המפעלים חווים רנסנס כלכלי שלא נראה כמותו עשורים. המחסור האדיר בעובדים טכניים מחשמלאים ועד רתכים, בשילוב עם תוכניות השקעה של מאות מיליארדי דולרים בתשתיות, הופך את המקצועות הללו למכרה הזהב החדש. 
למשקיע הנבון, זהו סימן ברור, הערך בשרשרת המזון של ה-AI לא נמצא רק בשבב או באלגוריתם, אלא גם, ואולי בעיקר, בבטון, בנחושת ובאנשים שיודעים לעבוד איתם.