הגז האמריקאי כובש את אירופה: הציר החדש שמייבש את רוסיה

בעוד שמרבית תשומת הלב העולמית מופנית לתמרונים הצבאיים בשטח, המלחמה האמיתית על עתיד אירופה מתרחשת מתחת לפני השטח - בצינורות הגז. המהלך האחרון שנחתם בין ארה"ב, יוון ואוקראינה מסמן תפנית אסטרטגית חדה. הקמת "מסדרון ורטיקלי" המזרים גז טבעי מונזל (LNG) מאמריקה הישר ללב ליבה של קייב. זהו לא רק מהלך כלכלי, אלא הצהרת כוונות גיאופוליטית המשרטטת מחדש את מפת האנרגיה של היבשת הישנה. (כתבתי מאמר בעבר על סוגיית צינורות הגז טרום המלחמה) 

רקע: ארבע שנות מלחמה ושינוי משוואה

לאחר קרוב לארבע שנים של לחימה שוחקת, אוקראינה מבצעת מהלך היסטורי ורוכשת לראשונה גז טבעי מונזל מארה"ב. העסקה נחתמה במעמד נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס, ובנוכחות שגרירת ארה"ב, מה שמדגיש את החשיבות המדינית של האירוע. הגז צפוי לזרום לאוקראינה בחודשי החורף (דצמבר-מרץ) דרך נתיב חדש המכונה "המסדרון הוורטיקלי".הנתיב מתחיל ביוון, חוצה את בולגריה, רומניה ומולדובה, ומסתיים באוקראינה .

הצורך המבצעי: הגנה על העורף האנרגטי

הדחיפות למהלך נובעת משילוב קטלני של פגיעות חוזרות ונשנות בתשתיות האנרגיה של אוקראינה על ידי רוסיה, והצורך הדוחק להבטיח אספקה סדירה לחורף הקשה. הנשיא זלנסקי הבהיר כי העסקה תכסה יבוא גז בהיקף של כ-2 מיליארד אירו, המהווים רשת ביטחון קריטית לאוכלוסייה האזרחית הסובלת ממתקפות יומיומיות. מעבר להיבט המיידי, מטרת העל היא יצירת יתירות וגיוון מקורות אנרגיה למזרח אירופה, כדי לשחרר את המדינות הללו מהאחיזה והתלות בגז הרוסי.

האינטרס האמריקאי: גיאופוליטיקה וכסף

עבור ארצות הברית, המהלך משרת שלושה אינטרסים מרכזיים המשתלבים זה בזה:

• ייבוש הכלכלה הרוסית: היעד האמריקאי הוא להביא את יצוא הגז הרוסי לאפס ככל הניתן, ובכך לפגוע בצינור החמצן הכלכלי של מוסקבה.

• שליטה בשוק האירופי: הנתונים מראים כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ארה"ב סיפקה כ-88% מכלל יבוא הגז הטבעי המונזל ליוון. יוון הופכת למעשה ללקוח שבוי ולצומת הפצה של גז אמריקאי למרכז ומזרח אירופה.

• בלימת סין: הבחירה בנמל אלכסנדרופולי כנקודת הכניסה אינה מקרית. האמריקאים, בהובלת הנשיא טראמפ, מעדיפים נמל שבו יש להם נוכחות לוגיסטית צבאית, תוך עקיפה מכוונת של נמל פיראוס - הנמל הגדול ביוון המופעל על ידי ענקית הספנות הסינית קוסקו (COSCO).

מדוע הוקם המסדרון הוורטיקלי?

הרעיון למסדרון המחבר את יוון למזרח אירופה נולד עוד ב-2016 בהסכמה בין יוון, בולגריה, רומניה והונגריה. אולם, בעבר המיזם נכשל מסחרית מכיוון שיבואנים העדיפו נתיבים זולים יותר דרך פולין. השינוי הנוכחי התאפשר לאחר שהמדינות השותפות "הפנימו את הטעות": מפעילות הגז באזור החליטו להוריד את תעריפי המעבר ב-10%, וממשלות רומניה ומולדובה חתכו את המיסוי בעד 50%. המהלך הפיננסי הזה הפך את הנתיב לכדאי כלכלית ואפשר את החתימה על העסקאות הנוכחיות.

מבט להמשך: תלות חדשה ביוון (ובארה"ב)

העתיד של משק האנרגיה האירופי נצבע בצבעים חדשים. כבר סוכם על קידום משמעותי של "מסלול 2" ו-"מסלול 3" של המסדרון הוורטיקלי בשנה הבאה, במטרה להרחיב את הקיבולת. היעד השאפתני הוא להשלים את המיזם עד 2027 ולהוביל בו 14 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) של גז, כמות שאמורה להחליף לחלוטין את היקף הגז המגיע כיום מרוסיה. המשמעות לטווח הארוך ברורה: אירופה מחליפה תלות אחת באחרת - במקום צינורות מגזפרום הרוסית, היבשת תתבסס על מכליות LNG אמריקאיות העוגנות ביוון.

מהלך "המסדרון הוורטיקלי" הוא המחשה קלאסית לאופן שבו אינטרסים ביטחוניים וכלכליים של מעצמות מעצבים את המציאות בשטח. ארה"ב מבססת את שליטתה האנרגטית באירופה, דוחקת את רגלי רוסיה וסין, ומספקת לאוקראינה חבל הצלה קריטי. עבור המשקיעים, זהו איתות ברור: יוון הופכת לצומת אנרגיה אסטרטגי, וחברות האנרגיה האמריקאיות מבצרות את מעמדן כספקיות הבלעדיות של היבשת.