הפצצה המתקתקת של ה-20 טריליון דולר: יפן משנה את כללי המשחק

בזמן שרוב המשקיעים בישראל עסוקים במניות הטכנולוגיה או בחדשות המקומיות, במזרח הרחוק מתחוללת דרמה כלכלית שיכולה לטלטל את הכסף של כולנו מתיק ההשקעות ועד הפנסיה. יפן, המדינה שסיפקה לעולם כסף "בחינם" במשך 30 שנה, משנה כיוון. זו אינה תקלה קטנה, אלא פירוק אפשרי של מנגנון פיננסי גלובלי בשווי 20 טריליון דולר.

הדרמה בשווקים: עליית הריבית ביפן

הסימן הברור ביותר לשינוי הוא זינוק בתשואות האג"ח הממשלתיות היפניות (JGB) לטווחים ארוכים.
התשואה על אג"ח ממשלתי ל-40 שנה, שהייתה נמוכה במשך שנים, זינקה והגיעה ל-3.5%. המשמעות היא שמשקיעים כבר לא מאמינים שבנק יפן ישאיר את הריבית נמוכה לנצח. הם דורשים פיצוי גבוה יותר כדי להחזיק בחוב יפני, זהו סימן מובהק ללחץ אינפלציוני ולסוף עידן הכסף הזול.

הזרמת הון כמחוללת אינפלציה

למרות נורות האזהרה הבוהקות בדמות חוב ציבורי העומד על כ 240% מהתמ"ג ואינפלציה שכבר כעת חורגת מהיעד של 2%, ראשת הממשלה החדשה סנאה טקאיצ'י בוחרת במהלך שנראה מנוגד לכל היגיון כלכלי שמרני. טקאיצ'י מתכננת להציף את השוק בכסף חדש באמצעות חבילת תמריצים פיסקלית אדירה בהיקף של כ 110 מיליארד דולר, סכום העולה על 2% מהתוצר של המדינה. הזרמת הון מסיבית זו, המשתלבת עם דרישתה מהבנק המרכזי לשמור על מדיניות מוניטרית מרחיבה, מקבילה לשפיכת שמן על מדורת האינפלציה. כשהמשק היפני נמצא גם כך בתעסוקה מלאה, תוספת הביקוש המלאכותית הזו דוחפת את המחירים מעלה ומחלישה עוד יותר את כוח הקנייה של הין.

קריסת המטבע ומלכודת החוב

השווקים מגיבים בחריפות לחוסר האחריות הפיסקלי הזה, והתוצאות ניכרות מיידית בערך המטבע ובשוק האג"ח. הציפייה להגדלת הגירעון והצפת השוק בינים הובילה לצניחת המטבע לרמה של 154 יין לדולר, שפל של תשעה חודשים, מה שמייקר את היבוא ומתדלק עוד יותר את עליית המחירים המקומית. במקביל, המשקיעים, החוששים מיכולתה של יפן לשרת את הר החובות התופח, דורשים פרמיית סיכון גבוהה יותר, מה שהזניק את תשואות האג"ח הממשלתיות לשיאים שלא נראו במאה הנוכחית. מעגל קסמים זה, שבו הזרמת הכספים הממשלתית גוררת פיחות במטבע ועלייה בריביות, עלול להוציא את האינפלציה משליטה ולהפוך את נטל החוב של יפן לבלתי אפשרי לניהול.

הכספומט של וול סטריט נסגר

כדי להבין את גודל הסכנה, צריך להכיר את מנגנון ה-Carry Trade .
במשך שלושה עשורים, יפן הציעה ריבית אפסית (0%). משקיעים מתוחכמים לוו ין יפני בעלות אפסית, המירו אותו לדולרים, וקנו נכסים עם תשואה גבוהה יותר (כמו אג"ח אמריקאיות בריבית 5.25%). ההפרש היה רווח "קל" ומהיר. יפן הפכה למעשה ל"כספומט" של וול סטריט.עקב האינפלציה ביפן (2.5%) והלחץ לעליית שכר מכריחים את בנק יפן לזנוח את המדיניות הישנה ולגרום לעידן הכסף החינמי הסתיים.

אפקט הדומינו שיוביל ממינוף למכירת חיסול

באוגוסט 2024 הבנק המרכזי ביפן נקט צעדים מגבילים והעלה את הריבית לרמה של 0.25%. כתוצאה מכך, הין היפני, שהיה חלש במשך שנים, החל להתחזק בחדות בכ-11% בחודש אחד.
עבור משקיעי ה"קארי טרייד", השינוי הגיע בהפתעה גמורה לשוק, ולכן הוא לא תומחר במלואו מראש. המשקיעים לא ציפו למהלך דרמטי במטבע, שיבטל מיידית את כדאיות הפערים, והדבר הוביל לתגובת בהלה בשוקי המטבע.

כמו בעבר גם היום הסיכון הגדול הוא תגובת השרשרת :

• החוב מתייקר: ברגע שהריבית ביפן עולה, ובעיקר כשהיין היפני מתחזק, ההלוואות שלקחו המשקיעים הופכות ליקרות בהרבה. זה יוצר הפסד כפול ועצום למי שהיה ממונף.
• מכירת חיסול: כדי לכסות את ההפסדים ולהחזיר את ההלוואות, אותם משקיעים נאלצים למכור נכסים שקנו ברחבי העולם (מניות, אג"ח, נדל"ן).
• הנזק: מכירות אלה גורמות לירידות מחירים בשווקים הגלובליים, כולל בארה"ב ובישראל. 

מנוע נוסף למשבר

מעבר לכלכלה, גם המתח הגיאופוליטי במזרח אסיה והעלייה בתקריות צבאיות תורם למשבר, חוסר היציבות מעלה את פרמיית הסיכון של יפן, מה שמחייב את המדינה לשלם ריבית גבוהה עוד יותר על החוב שלה.
בעקבות כך יפן מכפילה את תקציב הביטחון שלה ל-2% מהתוצר, מה שמעיד על כניסה לעידן כלכלי חדש ומתוח יותר.

המעבר מנזילות לסיכון גלובלי 

ה"פצצה המתקתקת" של יפן נובעת מהצטלבות של שני תהליכים מרכזיים, הפסקת הריבית האפסית כפי שמשתקף בזינוק בתשואות האג"ח והתפרקות מנגנון ה-Carry Trade בשווי 20 טריליון דולר. במשך שלושה עשורים, יפן סיפקה באופן מלאכותי כסף "זול" לשוק העולמי. כעת, כשהאינפלציה דוחפת את בנק יפן (BoJ) לשנות כיוון, היין מתחזק והריבית עולה. המהלך הזה הופך את הלוואות היין לבלתי כדאיות ואף למסוכנות עבור המשקיעים הגדולים שמינפו אותן. כדי לכסות את ההפסדים הנובעים מהתייקרות החוב והתחזקות היין, אותם גופים נאלצים למכור נכסים - מניות, אג"ח ונדל"ן - ברחבי העולם. לכן, ההיפוך ביפן אינו רק עניין יפני הוא עלול להצית תגובת שרשרת של מכירות חיסול שתזעזע את שווקי ההון והאשראי הגלובליים, בדומה לאפקט דומינו בקנה מידה עצום.