הסחרור הסיני: מהי דפלציה, מדוע היא מסוכנת, ואיך היא משפיעה על הכלכלה הגלובלית?

בעוד שרוב העולם נאבק באינפלציה ויוקר מחיה בחמש השנים האחרונות, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, סין, מתמודדת עם הבעיה ההפוכה שהיא ירידת מחירים מתמשכת. התופעה הזו, דפלציה, נשמעת אולי חיובית לצרכן, אך היא מאותתת על חולשה כלכלית עמוקה. היא עלולה לגרור את סין ל"עשורים אבודים", בדומה למה שחוותה יפן, ולהשפיע על שרשרת האספקה והצמיחה העולמית כולה.

מהי דפלציה ולמה היא נחשבת לבעיה?

דפלציה אינה סימטרית לאינפלציה. בעוד אינפלציה היא לרוב תוצר של ביקושים חזקים, דפלציה היא ביטוי לביקוש חלש הגורם לירידת מחירים. מצב זה מייצר ציפייה להמשך ירידות, מה שגורם לצרכנים ולעסקים לדחות החלטות צריכה והשקעה כמו האם לרכוש דירה, להקים עסק או ללכת למסעדה היום, אם מחר המחיר יהיה נמוך יותר? התוצאה היא כניסה למעגל חוזר של חולשה כלכלית. זו הסיבה שבנקים מרכזיים מכוונים ליעד אינפלציה חיובי ומתון, ולא לאפס ובטח לא לדיפלציה. הדוגמה המוכרת ביותר היא יפן, שסבלה מתקופה ממושכת של דפלציה, אשר כונתה "העשור האבוד" שהיו בפועל, מספר עשורים, לאחר התפוצצות בועת נדל"ן ומניות בשנות ה־90.

בתמונה מוצגת הדיפלציה (ירידת המחירים הממושכת) במוצרי בסיס בסין בשנים 2023-2025

מקור: Bloomberg

הגורמים לחולשה בסין

שורשי המגמה הנוכחית בסין נעוצים במדיניות הדרקונית שננקטה בזמן מגפת הקורונה, אשר השביתה חלקים נרחבים מהכלכלה. באופן חריג, גם לאחר הסרת ההגבלות, הכלכלה לא התאוששה כמצופה. לכך מצטרף משבר נדל"ן עמוק שסופו אינו נראה באופק, ומצב רוח לאומי ירוד. מעבר לכך, ישנה התערבות ממשלתית גוברת תחת משטרו של שי ג'ינפינג, שריסן את היוזמה הפרטית והחזיר תאגידי ענק לחיק המדינה. כלכלנים אף טוענים כי ייתכן שצמיחתה המואצת של סין פשוט מיצתה את עצמה והיא מתקשה להפוך לכלכלה עשירה.

הסחרור הדפלציוני: מפגיעה ברווחים ועד ירידת שכר

דפלציה מאותתת על כלכלה שבה ההיצע עולה על הביקוש. במצב כזה, חברות אינן מצליחות להגדיל רווחים. 25% מהחברות הנסחרות בסין הציגו הפסד במחצית הראשונה של השנה, השיעור הגבוה ביותר מזה 25 שנים. כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים נפגע, חברות מפסיקות להשקיע במחקר ופיתוח, והשכר עלול לרדת. זוהי ליבת הסכנה מכיוון שעובדים מרוויחים פחות וצורכים פחות, והחברות, שרואות את החולשה, מפסיקות להשקיע בהתרחבות, וחוזר חלילה. הדיווחים מסין, אף שאינם שקופים לחלוטין, מצביעים על כך שיותר משליש מהחברות קיצצו משרות ב־2024. באופן חסר תקדים, נרשמה ירידת שכר בתחומי הייצור והטכנולוגיה. אפילו שכר העובדים המתחילים בתחומים שנחשבו למנועי צמיחה, כמו בינה מלאכותית (AI) ואנרגיה מתחדשת, ירד ב־7% משיאו ב־2022.

"ייצוא הדפלציה" וההשפעה הגלובלית

ההשפעה של סין על המחירים בעולם אינה חדשה. במשך שני עשורים, סין נחשבה ל"מייצאת דפלציה" באופן שריסן את האינפלציה במערב, באמצעות ייצור זול. אולם כעת, החשש חוזר בהקשר שלילי.

הדפלציה בסין גורמת לה לייצא את החולשה הכלכלית שלה לשותפות הסחר. כאשר המחירים בסין כל כך נמוכים, הדבר מכריח חברות במדינות אחרות להוריד מחירים גם כן כדי להישאר תחרותיות. התוצאה היא שסין, במטרה לכבוש שווקים חדשים (בעיקר באסיה, על חשבון ארה"ב), משתמשת במחירים נמוכים. מדד מחירי הייצוא של סין, למשל, ירד ב־15% מאז 2022. הלחץ הזה להורדת מחירים עלול להשפיע לרעה על כלכלות נוספות ולהפיץ את החולשה הכלכלית.

במקביל, תאגידים רב־לאומיים שסין מהווה עבורם יעד מכירות קריטי, נפגעים ישירות מהביקוש החלש. חברות כמו אפל , פולקסווגן, סטארבאקס וגוצ'י דיווחו על ירידה חדה במכירות במדינה.

הפתרונות האפשריים ומדיניות הממשל

הפתרון המקובל לדפלציה נקרא "רפלציה" שזה עידוד הביקוש על ידי הזרמת נזילות לצרכנים ולעסקים . זה יכול להתבצע באמצעות הורדת מסים ומענקים, או בצד המוניטרי, על ידי הורדת ריבית והרחבה כמותית . אולם, ממשלת סין מראה סימנים של הכרה בסיכון, אך נמנעת מלהפעיל את הכלים המקובלים במערב. בייג'ין חוששת מאינפלציה ואינה תומכת בחלוקת מזומנים ישירה לצרכנים. כלכלנים, כמו פרופ' ז'ו טיאן, מזהירים שלסין אין זמן לבזבז וכי עליה להזרים כסף ישירות למשקי הבית, אחרת "סין תיהפך ליפן".

תמונת מצב מדאיגה

הנתונים מסין מציגים תמונה מדאיגה. דפלציה, שהייתה נחלתה של יפן בלבד בעשורים האחרונים, הופכת לתרחיש ממשי עבור הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. בעוד שהעולם המערבי למד להתמודד עם אינפלציה, התמודדות עם סחרור דפלציוני היא אתגר מורכב בהרבה, כזה שדורש שינוי תפיסתי במדיניות המוניטרית והפיסקלית. הכישלון בבלימת הסחרור אינו רק בעיה סינית הוא איום ישיר על הצמיחה הגלובלית ועל רווחיות התאגידים הבינלאומיים.