מצב האוריינות הפיננסית בישראל

השבוע פרסם בנק ישראל ניתוח חדש שבחן את מצב האוריינות הפיננסית של הציבור בישראל, כלומר, עד כמה אנחנו באמת מבינים את הכסף שלנו, יודעים לנהל תקציב, לחסוך, ולהתמודד עם החלטות כלכליות בחיים.
התוצאה? ישראל נמצאת בממוצע של מדינות ה־OECD, אבל עם פערים גדולים מאוד בין קבוצות שונות באוכלוסייה.

אוריינות פיננסית היא לא מונח תיאורטי, זו פשוט היכולת להבין מה קורה עם הכסף שלנו ולקבל החלטות חכמות.
זה כולל לדעת מה המשמעות של ריבית, איך לקרוא דוח מהבנק או להבין אם כדאי לקחת הלוואה או לחסוך.
ככל שאנשים מבינים יותר את המערכת הפיננסית, כך הם גם מתנהלים בצורה שקולה יותר ויכולים להתמודד טוב יותר עם הפתעות כלכליות כמו פיטורין, הוצאה לא צפויה או עלייה ביוקר המחיה.

ישראל בממוצע - אבל עם פערים גדולים

המדד הכולל של האוריינות הפיננסית בישראל עומד על 64 נקודות מתוך 100, בדיוק כמו ממוצע מדינות ה־OECD (כאשר 1 מייצג חוסר ידע מוחלט ויכולת נמוכה מאוד להבין או לנהל כסף, ו־100 מייצג שליטה מלאה, ידע רחב והרגלים פיננסיים בריאים ומתמשכים).

המדד נבנה משלושה חלקים:

• ידע פיננסי (35%) - עד כמה אנחנו מכירים מושגים כלכליים בסיסיים.
  

• התנהגות פיננסית (45%) - איך אנחנו מתנהלים בפועל עם הכסף ביום־יום.
  

• גישה פיננסית (20%) - איך אנחנו מרגישים כלפי כסף, חסכונות וסיכון.
  
  

לכאורה, זה לא רע, אבל כשנכנסים לעומק, רואים שהמצב רחוק מלהיות אחיד.

המשמעות שמאחורי המספרים

הציון 64 אומר שאנחנו מבינים לא רע - אבל לא תמיד מיישמים.
רבים יודעים להסביר מה זה ריבית, אבל פחות מבינים איך שינוי קטן בה יכול להשפיע על ההלוואה שלהם.
אנחנו מבינים שצריך לחסוך, אבל לא תמיד מצליחים להתמיד בזה.

במילים פשוטות: הידע קיים, ההתנהגות פחות.

• בתחום הידע, הישראלים לא נופלים משום מדינה מערבית, אנחנו יודעים להסביר, אבל לא תמיד לחשב.

• בתחום ההתנהגות, יש פער. רוב האנשים לא מנהלים תקציב קבוע, לא משווים בין מוצרים פיננסיים, ולא בודקים דוחות בנק באופן שוטף.
  

• בתחום הגישה, יש הרבה רגש, רבים רואים בכסף משהו מלחיץ או זמני, ולא כלי שאפשר להשתמש בו בצורה חכמה לצמיחה כלכלית.
  

 

פערים בין קבוצות באוכלוסייה

כאן נמצאת אחת הבעיות המרכזיות, הניתוח של בנק ישראל מצא שיהודים לא חרדים קיבלו בממוצע 67 נקודות, חרדים 62, וערבים 54.
גם בין גברים לנשים יש פער של 6 נקודות (פי שניים מהממוצע בעולם), והפער בין בעלי הכנסה גבוהה לנמוכה מגיע ל19 נקודות, מעט כפול מהממוצע הבין־לאומי.

ובכל זאת, יש גם נקודת אור: בניגוד לעולם, הצעירים בישראל מבינים יותר מהמבוגרים.
זה סימן לשינוי דורי, דור צעיר שצורך מידע פיננסי, מתעניין בהשקעות, ומבין שכסף הוא לא רק משכורת, אלא גם כלי להשגת יציבות וחופש כלכלי.

אוריינות פיננסית = חוסן כלכלי

אחת המסקנות החשובות של הניתוח היא שקיים קשר ישיר בין רמת האוריינות לבין חוסן כלכלי.
אנשים שמבינים יותר את הכסף שלהם מדווחים שהם מצליחים להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ, משווים מחירים, מתייעצים עם אנשי מקצוע, ומשתמשים בצורה נכונה יותר בשירותים פיננסיים, החל מחשבון בנק ועד ביטוח.

איך אפשר לשפר את המצב

בנק ישראל ממליץ על כמה צעדים ברורים:

• לפתח תוכניות חינוך פיננסי מותאמות תרבותית, במיוחד במגזרים שבהם הפערים גדולים.
  

• להכניס חינוך פיננסי כבר בגיל צעיר, בבתי הספר.
  

• להקים מערכת מדידה קבועה שתעקוב אחרי שינויים באוריינות הפיננסית לאורך זמן.
  

• לשתף פעולה בין הממשלה, הבנקים ומערכת החינוך כדי להפוך ידע פיננסי לנגיש לכולם.

 

לסיכום

הציבור הישראלי יודע לא רע “לדבר כלכלה”, אבל עדיין מתקשה ליישם את זה ביום יום.
הדור הצעיר מביא איתו שינוי מבורך, אבל כדי להפוך אותו למשהו רחב ומשמעותי, נדרש חינוך פיננסי עקבי, פשוט ומותאם לכל מגזר באוכלוסייה.

ברגע שנפסיק לראות בכסף נושא מרוחק ומלחיץ, ונתחיל להבין שהוא כלי שיכול לשרת אותנו נוכל לבנות כאן חברה יציבה, שוויונית וחכמה יותר כלכלית.
ואני באופן אישי שמח לקחת חלק בתהליך הזה, בהעלאת רמת האוריינות הפיננסית בישראל, ובהנגשת ידע וכלים שיכולים לשנות חיים של אנשים.