המתקפה המשולבת על הבנקים: האם מודל הרווח המסורתי קורס?

הודעתה של חברת האשראי מקס על מתן ריבית של 3% על כספים בחשבון עובר ושב דיגיטלי אינה אירוע בודד, אלא חלק ממגמה רחבה המאיימת על ליבת המערכת הבנקאית.
מהלך זה, בשילוב עם רפורמות רגולטוריות אגרסיביות וכניסת שחקנים טכנולוגיים חדשים, נועד כולו למטרה אחת: לנפץ את הריכוזיות ולהצית תחרות אמיתית בשוק הפיננסי.
עבור המשקיעים, החולשה האחרונה במניות הסקטור אינה עוד תיקון שוק, אלא תחילתו של תמחור מחדש למודל עסקי שעומד בפני שינוי.

התחרות מתחממת: לא רק קרנות כספיות
מאז גל העלאות הריבית הנוכחי, הציבור הישראלי גילה את הקרנות הכספיות, שגם עליהן כתבתי לכם בעבר,והציעו תשואה עודפת של מעל 4% על פני הריבית האפסית בבנקים, מה שמשך אליהן מיליארדי שקלים. כעת, מקס מעלה את הרף ומציעה מודל פשוט עוד יותר: חשבון נזיל לחלוטין, בדומה לעו"ש, אך עם ריבית שנתית קבועה. המהלך פונה ישירות לקהל הרחב שאינו מעוניין במורכבות של מכשירי השקעה, ומאיים לייבש את מקור החמצן הזול והיציב ביותר של הבנקים, כספי העובר ושב.
הכסף הזה, שעד היום שכב בחשבונות ללא עלות עבור הבנקים, שימש אותם כמקור מימון מרכזי וזול להעמדת הלוואות ואשראי. כעת, התמונה משתנה.

הקרב על טריליוני השקלים
כדי להבין את גודל האירוע, יש להסתכל על המספרים. בחשבונות העובר ושב של הציבור בישראל "שוכבים" למעלה מ-235 מיליארד שקלים, כסף שאינו נושא ריבית ומהווה חמצן זול עבור הבנקים. אך זהו רק קצה הקרחון. סך הפיקדונות של הציבור במערכת הבנקאית עומד על סכום אדיר של כ-2 טריליון שקלים. הכסף העצום הזה, המהווה את בסיס ההון של הבנקים, נמצא כעת תחת מתקפה.
כל הצעה תחרותית, כמו זו של מקס, מאיימת לנגוס במקור המימון הזה, לייקר את עלויות הגיוס של הבנקים, ולשחוק באופן ישיר את מרווחי הרווח שלהם.

הרוח הגבית מהרגולטור: "ועדת בכר 2" כבר כאן?
המתקפה על הבנקים אינה מתרחשת בחלל ריק. היא זוכה לרוח גבית חזקה ממשרד האוצר ומרשות ניירות ערך, שמובילים שורה של רפורמות שמטרתן להגביר את התחרות.
רפורמת ה"בנקאות הפתוחה" היא דוגמה מרכזית, המכריחה את הבנקים לאפשר לגופי פינטק גישה למידע הפיננסי של הלקוחות (בהסכמתם).
מהלך זה שובר את מונופול המידע של הבנקים ומאפשר לשחקנים חדשים להציע שירותים יעילים וזולים יותר.
כל המהלכים הללו מתחברים לדיון המתעורר במלאת 20 שנה ל"רפורמת בכר".  שגם עליה כתבתי לכם סקירה לא מזמן. אותה ועדה היסטורית, שהפרידה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, יצרה ריכוזיות חדשה בדמות הגופים המוסדיים, המנהלים כיום כ-3 טריליון שקלים מכספי הציבור. כפי שעלה בכנס לציון 20 שנה לוועדה, רבים קוראים כעת ל"ועדת בכר 2", שתטפל בכוחם העצום של הגופים המוסדיים ותמשיך את המהלך להגברת התחרות. נראה שהרגולטורים הנוכחיים פועלים בדיוק ברוח זו, במטרה לפרק את הריכוזיות ולאלץ את כל הגופים הפיננסיים, בנקים ומוסדיים כאחד, להילחם על כל לקוח.

דור חדש של מתחרים
פירות המהלכים הרגולטוריים כבר נראים בשטח עם כניסתם של מתחרים חדשים ומשמעותיים. הבנק הדיגיטלי "esh" של היזם ניר צוק, המציע לחלוק 50% מהכנסותיו עם הלקוחות, הוא דוגמה בולטת. לצידו, בנק דיגיטלי נוסף, "Be The Bank", נכנס גם הוא לזירה במטרה להציע אלטרנטיבה יעילה וזולה למערכת המסורתית. גופים אלו לא רק מציעים מוצר מתחרה, אלא קוראים תיגר על עצם מבנה היחסים בין הבנק ללקוח, ומבהירים כי עידן הלקוח השבוי הולך ומסתיים.

סיכום ותובנות: מניות הבנקים בצומת דרכים
השילוב של לחץ תחרותי מצד חברות חוץ-בנקאיות, רפורמות רגולטוריות אגרסיביות וכניסת בנקים דיגיטליים חדשניים, יוצר "סופה מושלמת" המאיימת על מודל הרווח המסורתי של הבנקים.
שוק ההון מתחיל להבין כי החגיגה על כספי הציבור הזולים קרובה לסיומה, והדבר מתבטא בביצועי החסר של מניות הבנקים.
לא מדובר באיום חולף, אלא בשינוי מבני ועמוק של כללי המשחק במערכת הפיננסית בישראל.