מהפכת הבלוקצ׳יין מגיעה גם לתשלומי המדינה

משרד האוצר מקדם מהלך שאפתני שעשוי לשנות את כללי המשחק הכלכליים בישראל: מערכת תשלומים דיגיטלית מבוססת בלוקצ'יין שתחליף את שיטת ה"שוטף פלוס" המיושנת. היוזמה, המובלת על ידי אגף החשב הכללי, נועדה לפתור בעיות כרוניות של בירוקרטיה, עיכוב תשלומים וזליגת כספי ציבור, ומסמנת קפיצת מדרגה טכנולוגית בניהול כספי המדינה.

הבעיה: הכסף שנעלם בדרך

כל ישראלי מכיר את תופעת הכבישים המשובשים או פרויקטים ציבוריים שמתעכבים, אך מעטים מבינים את המנגנון הכלכלי הכושל שעומד מאחוריה. כיום, תשלומים מהמדינה מתנהלים בשיטת "שוטף פלוס 45", אך בפועל, בגלל שרשרת ארוכה של גורמים, קבלנים וספקים ממתינים לכספם בין 60 ל־90 יום. בתהליך המסורבל הזה, המערב רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, קבלנים ראשיים וקבלני משנה, מיליארדי שקלים "נבלעים" בדרך. כספים אלו נשחקים עקב ריבוי גורמי ביניים, בירוקרטיה מכבידה, ובמקרים חמורים גם הונאות והלבנת הון.

המנגנון: "אסימונים" דיגיטליים במקום שקלים

הפתרון המוצע הוא מטבע דיגיטלי ממשלתי ייעודי, "אסימונים" מגובים באופן מלא על ידי המדינה, שיועברו לספקים באמצעות חוזים חכמים על רשת בלוקצ'יין. התהליך יתבצע כך: הממשלה תטען חוזה דיגיטלי לרשת, המפרט את כללי הפרויקט ואבני הדרך לביצוע. עם השלמת כל שלב, המערכת תאמת זאת אוטומטית באמצעות בינה מלאכותית ותשחרר את התשלום באופן כמעט מיידי לגורם המבצע.

היתרון המרכזי עבור הספקים הוא ביטול מוחלט של שיטת ה"שוטף פלוס", וקבלת תשלום מיידית עם סיום העבודה. עבור המדינה, המערכת תאפשר מעקב שקוף אחר כל שקל, מרגע העברתו ועד הגעתו לספק הסופי. שקיפות זו תמנע הונאות נפוצות, כמו הגשת אותה חשבונית למספר פרויקטים, ותבטיח שהכסף לא יזלוג לגורמים עברייניים, בעיה שלמדינה אין כיום כלים יעילים להתמודד איתה.

ההיקף הכספי של המהלך הוא עצום. המדינה מעבירה כ־40 מיליארד שקלים בשנה בתמיכות לגופים שונים, ועוד עשרות מיליארדים ברכש ממשלתי. על פי הערכות, גם אם המערכת החדשה תצליח לחסוך 10% בלבד מהכספים שנשחקים כיום בדרך, מדובר בחיסכון של מיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה.

בעקבות ארה״ב

ההיגיון האסטרטגי מאחורי מהלך התשלומים הדיגיטלי של האוצר הופך ברור יותר כאשר בוחנים את ההתפתחויות בארצות הברית. אישור חוק ה־GENIUS בסנאט האמריקאי ביולי האחרון, המסדיר לראשונה את שוק המטבעות היציבים, מדגים כיצד מעצמות כלכליות בוחרות לאמץ את החדשנות הטכנולוגית במקום להילחם בה. ההיגיון האסטרטגי האמריקאי ברור: במקום להילחם בחדשנות הפיננסית, יש להסדיר אותה ולרתום אותה לטובת חיזוק הכלכלה המקומית ושמירת מעמדו של הדולר. זוהי בדיוק אותה התפיסה שעומדת בבסיס המהלך של החשב הכללי בישראל. החקיקה האמריקאית מספקת רוח גבית משמעותית ליוזמה המקומית ומבהירה כי המעבר למערכות תשלום דיגיטליות, שקופות ויעילות אינו עוד רעיון עתידני, אלא הכרח אסטרטגי שהמעצמה הכלכלית הגדולה בעולם כבר החלה ליישם.

הקשר ליוזמת השקל הדיגיטלי

חשוב להבחין בין המהלך הנוכחי של האוצר לבין יוזמת "השקל הדיגיטלי" של בנק ישראל שעלה לכותרות בשנים האחרונות. המטבע של האוצר מיועד לשימוש פנימי בין הממשלה לספקיה, בעוד השקל הדיגיטלי מתוכנן לשמש את כלל הציבור לתשלומים יומיומיים. עם זאת, קיים פוטנציאל לחיבור עתידי, איפה שה"אסימון" הממשלתי עשוי להפוך לכלי סחיר בקרב קבלנים וספקים.

האתגרים והדרך קדימה

למרות הפוטנציאל, המהלך נתקל בחששות. גורמים ברשויות המקומיות טוענים כי הרעיון עדיין "בחיתוליו" ומעלים שאלות טכניות ומשפטיות, כמו הצורך לחבר כל ספק קצה למערכת והחשש שהאוצר יוכל למשוך את הכסף בחזרה. כמו כן, צפוי כי גופים שהתרגלו לשיטות העבודה הקיימות יתנגדו לשקיפות המוחלטת שהמערכת תכפה.

התהליך יצא לדרך באופן רשמי עם פרסום "קול קורא" (RFI) מטעם אגף החשב הכללי, המהווה שלב ראשון וקריטי במיפוי הפתרונות הקיימים בשוק. הפנייה מיועדת למגוון רחב של גופים, החל מחברות טכנולוגיה גדולות, דרך סטארטאפים ועד לגופים פיננסיים, במטרה לבחון את הטכנולוגיות הבשלות והחדשניות ביותר בתחום.

לאחר קבלת ההצעות, יחל תהליך סינון קפדני שיכלול ראיונות ובחינה מעמיקה של היכולות הטכניות והפיננסיות של כל מציע. בסיום שלב זה, ייבחרו עד שלושה פתרונות מבטיחים שיזכו להשתתף בפיילוטים בתשלום. הפיילוטים יוטמעו בגופים ממשלתיים שונים ויבחנו את יעילות המערכות בסביבת אמת. תגובת השוק למהלך חיובית ומעודדת, חברות ייעוץ בינלאומיות מובילות כבר החלו לגבש הצעות עבור חברות טכנולוגיה, מה שמעיד על אמון גבוה בפוטנציאל המהלך. יעד הסיום שהציב האוצר, אמצע 2026, הוא שאפתני ומאותת על דחיפות ומחויבות גבוהה להצלחת הפרויקט.

 

סיכום ותובנות

מערכת התשלומים הדיגיטלית של החשב הכללי היא יותר משדרוג טכנולוגי, היא מהלך אסטרטגי לייעול המגזר הציבורי, הגברת השקיפות וחיסכון של מיליארדי שקלים מכספי משלם המיסים. המעבר ממנגנון מסורבל ועתיר בירוקרטיה למערכת אוטומטית, שקופה ומיידית, צפוי לחולל שינוי עמוק באופן שבו המדינה מנהלת את כספיה ומתקשרת עם הספקים שלה, ולשים סוף לתופעת ה"שוטף פלוס" המזיקה.