האדם מול המכונה: מי מנצח?

14.9.2025

האדם מול המכונה: מי מנצח?

בקצרה

  • מחקר מאוניברסיטת סטנפורד הראה כי אנליסט AI הצליח לעקוף 93% ממנהלי הקרנות האנושיים בין 1990 ל-2020, והשיג תשואה עודפת ממוצעת של כ-600%, מה שמצביע על פוטנציאל משמעותי לשיפור ביצועים באמצעות AI.
  • בשוק יורד בשנת 2022, קרנות AI הציגו ביצועי יתר משמעותיים עם מדד Jensen’s Alpha חיובי של 0.92, בעוד שבקרנות אנושיות המדד צנח ל-12.74- שלילי, דבר הממחיש את יכולת האלגוריתמים לנווט בתנודתיות ולהימנע ממכירות פאניקה.
  • קרנות AI בארה"ב הציגו תשואה ממוצעת של 17.26%, נמוך משמעותית מתשואת מדד S&P 500 שעמדה על 21.27% באותה תקופה, דבר המצביע על כך שביצועי AI אינם עקביים בכל השווקים ויש לקחת זאת בחשבון.
  • קרן קסם אקטיב לונג/שורט מניות ישראל השיגה תשואה של 35.10% לעומת 27.3% במדד הייחוס ת"א 125, מה שמחזק את הטענה כי בתנאים מסוימים, כלים טכנולוגיים מספקים יתרון משמעותי בשוק ההון המקומי.

האדם נגד המכונה: מי ינהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר?

מהפכת הבינה המלאכותית (AI) חודרת לכל פינה בכלכלה, וכעת היא מאתגרת את אחד המקצועות הוותיקים והמוערכים ביותר בעולם הפיננסי: ניהול השקעות. השאלה האם אלגוריתם מתוחכם יכול להשיג תשואות גבוהות יותר ממנהל השקעות אנושי ומנוסה כבר אינה תיאורטית. שורה של מחקרים אקדמיים וקרנות הפועלות בשטח מציגים תמונה מורכבת, המצביעה על כך שהעתיד אינו שייך לאדם או למכונה, אלא לשילוב ביניהם.

מחקרים אקדמיים מציגים תוצאות מפתיעות

הדיון סביב יכולות ה-AI בניהול פיננסי קיבל חיזוק משמעותי ממחקרים פורצי דרך. מחקר של אוניברסיטת סטנפורד הדהים את עורכיו כשהראה כי "אנליסט AI" הצליח לעקוף 93% ממנהלי הקרנות האנושיים לאורך תקופה של 30 שנה (1990-2020), וסיפק תשואה עודפת ממוצעת של כ-600%. באופן דומה, חוקרים מאוניברסיטת שיקגו מצאו כי מודל שפה מתקדם הצליח לחזות את הכנסות החברות בדיוק של 60%, תוצאה גבוהה יותר מזו של אנליסטים אנושיים, שהגיעו לרמת דיוק של 53% בלבד, שקרובה לניחוש.

אחד היתרונות הבולטים של ה-AI הוא היעדר מוחלט של רגשות. מחקר מאוניברסיטת מלזיה בחן קרנות מבוססות AI מול קרנות המנוהלות על ידי בני אדם בתנאי שוק משתנים. הממצאים היו חדים: בשוק יורד, כמו זה של 2022, קרנות ה-AI הציגו ביצועי יתר משמעותיים. מדד Jensen’s Alpha, הבוחן תשואה עודפת מותאמת סיכון, עמד על 0.92 חיובי בקרנות ה-AI, בעוד שבקרנות האנושיות הוא צנח ל-12.74- שלילי. הנתון ממחיש כיצד האלגוריתמים הצליחו לנווט בתנודתיות ולהימנע ממכירות פאניקה שאפיינו משקיעים אנושיים.

לא הכול ורוד: ההטיות והסיכונים של ה-AI

למרות ההצלחות, מודלי AI אינם חפים מטעויות, והביצועים שלהם אינם עקביים בכל השווקים. בשוק האמריקאי התמונה מורכבת: התשואה הממוצעת של קרנות ה-AI עמדה על 17.26%, נמוך משמעותית מתשואת מדד הייחוס S&P 500 שעמדה על 21.27% באותה תקופה. רוב הקרנות, כמו NEWZ ו- AIVL הציגו ביצועי חסר בולטים של 7.7% ו 8.97% בהתאמה. בנוסף, מודלים עלולים לשכפל הטיות הקיימות בנתונים, מה שעלול להוביל לרדיפה אחר טרנדים וליצירת "תחושת ביטחון כוזבת" אצל המשקיע.

הזווית הישראלית: ביצועים מרשימים בשוק המקומי

בניגוד לתמונה המעורבת בארה"ב, שוק ההון הישראלי מציג נתונים חיוביים יותר עבור קרנות ה-AI. כפי שמראה הטבלה, הקרנות המקומיות הצליחו להכות את מדדי הייחוס שלהן מתחילת השנה. קרן קסם אקטיב לונג/שורט מניות ישראל השיגה תשואה של 35.10% לעומת 27.3% במדד הייחוס ת"א 125. קרן FINQ הציגה תשואה של 21.70% וקרן קסם מניות ארה"ב השיגה 21.95%, שתיהן בפער ניכר מעל מדדי הייחוס שלהן. נתונים אלו מחזקים את הטענה כי בתנאים מסוימים, הכלים הטכנולוגיים אכן מספקים יתרון משמעותי.

לסיכום: אין תחליף למוח האנושי

הבינה המלאכותית היא כלי אנליטי רב עוצמה, אך הנתונים מהשטח מוכיחים באופן חד משמעי שהיא אינה תחליף למנהל השקעות אנושי. הביצועים המעורבים, עם הצלחה בשוק המקומי ופיגור מאחור בשוק האמריקאי, חושפים את חולשתה המרכזית: האלגוריתם מנתח את העבר, אך רק אסטרטג אנושי יכול להבין את ההקשר, לזהות הזדמנויות שאינן מופיעות בנתונים היבשים ולקבל החלטות בתנאי אי ודאות. בסופו של יום, הטכנולוגיה מספקת המלצה מבוססת מידע, אך שיקול הדעת, ניהול הסיכונים והאחריאות הסופית יישארו תמיד בידי האדם. בשוק ההון, המכונה היא כלי עזר, לא המנהל.



מונחים קשורים