מס עקיף או עודף הכנסות? הדילמה שמאחורי הקפאת מדרגות המס
11.9.2025

בקצרה
- הקפאת מדרגות מס ההכנסה, שאושרה כחלק מחוק ההסדרים, נועדה להגדיל את הכנסות המדינה בכ-3.8 מיליארד שקלים בשנת 2025, אך מהווה בפועל העלאת מס עקיפה הפוגעת בכוח הקנייה של הציבור.
- עודף הגבייה המצטבר בתקציב המדינה הגיע ל-3.7 מיליארד שקלים במחצית הראשונה של 2025, כאשר הכנסות המדינה ממיסים בלבד צמחו ב-22.1% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023, מה שמעלה שאלות לגבי הצורך בהמשך ההקפאה.
- ביטול הקפאת מדרגות המס צפוי לחסוך למשקי בית בישראל מאות ואף אלפי שקלים בשנה, כאשר משק בית עם שכר ברוטו של 24,000 ש"ח צפוי לחסוך כ-1,500 ש"ח בשנה, מה שיכול להגדיל את ההכנסה הפנויה ולעודד צריכה.
- חרף עודפי הגבייה, קיימת אי ודאות לגבי ביטול ההקפאה, שכן בכירים באוצר חוששים מהתמתנות הצמיחה הכלכלית והגירעון השנתי עדיין עומד על 5.2% מהתוצר, מה שמצריך זהירות בניהול הכספים ויכול להשפיע על החלטות השקעה.
מס עקיף או עודף הכנסות? הדילמה שמאחורי הקפאת מדרגות המס
במסדרונות משרד האוצר מתנהל דיון שקט אך משמעותי שעשוי להשפיע על הכיס של כל אזרח עובד בישראל. על הפרק עומדת האפשרות לבטל את הקפאת עדכון מדרגות המס שנקבעה לשנת 2025, מהלך שנולד מתוך צורך תקציבי דחוף אך כעת עומד למבחן מול נתוני גביית המיסים המפתיעים. המהלך חושף את המתח התמידי בין הצורך הממשלתי בהגדלת הכנסות לבין העומס הכלכלי המוטל על הציבור.
בסוף שנת 2024, כחלק מחוק ההסדרים והצורך לממן את הוצאות המלחמה הגדלות, אושרה הקפאה של עדכון מדרגות מס ההכנסה ומיסוי המקרקעין לשנים 2025 עד 2027. באופן רגיל, מדרגות המס מתעדכנות מדי שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן, כדי למנוע מצב של "זחילת מס". זחילת מס מתרחשת כאשר האינפלציה שוחקת את ערך הכסף וגורמת לעליית שכר נומינלית, שדוחפת עובדים למדרגת מס גבוהה יותר מבלי שכוח הקנייה הריאלי שלהם גדל. הקפאת המנגנון הזה היא למעשה העלאת מס עקיפה, שכן היא מגדילה את נטל המס הריאלי על הציבור.
מדוע ביטול ההקפאה עלה לדיון? עודפי גבייה חריגים
הסיבה המרכזית לדיון המחודש היא נתוני גביית המיסים החזקים מהצפוי במחצית הראשונה של 2025. מתחילת השנה נרשם עודף מצטבר של 3.7 מיליארד שקלים בתקציב המדינה. הכנסות המדינה ממיסים בלבד הגיעו מתחילת השנה לסכום של 147.3 מיליארד שקלים, גידול חד של 22.1% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023. הצמיחה החריגה נרשמה בעיקר בגביית המיסים הישירים, עם עלייה של 14.2% במיסוי מקרקעין וזינוק של כ-25% בגביית המיסים משוק ההון בחודש מאי לבדו. עודפי גבייה אלו, הנובעים בין היתר מהעלאות מיסים ישירות שבוצעו בתחילת השנה כמו העלאת המע"מ ל-18%, מעמידים בסימן שאלה את הנחיצות של המשך ההקפאה, שנועדה במקורה לגשר על פערים תקציביים.
פוטנציאל החיסכון לציבור
ביטול ההקפאה אינו מהלך סמלי. על פי הערכות ועדת הכספים, הקפאת המדרגות צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בכ-3.8 מיליארד שקלים בשנת 2025 לבדה, ובכ-6.6 מיליארד שקלים מדי שנה החל משנת 2028. משמעות הדבר היא שביטול הצעד יחסוך לציבור העובדים סכום מצטבר של מיליארדי שקלים. עבור משק בית ממוצע, עדכון המדרגות בהתאם לאינפלציה יכול להתבטא בחיסכון של מאות ואף אלפי שקלים בשנה, תלוי ברמת ההכנסה. לשם השוואה, על שכר ברוטו חודשי של כ- 11,000 ש"ח החיסכון השנתי יעמוד על כ- 560 ש"ח ועל שכר ברוטו של כ- 24,000 ש"ח החיסכון השנתי יעמוד על כ- 1500 ש"ח.

האם ניתן להסתמך על הביטול?
למרות הנתונים המעודדים, הדרך לביטול ההקפאה עדיין אינה ודאית. בכירים באוצר עדיין חוששים שהעודף בגבייה הוא זמני ושהצמיחה הכלכלית עלולה להתמתן בהמשך השנה. הצרכים התקציביים של המדינה נותרו גבוהים ביותר, והגירעון השנתי עדיין עומד על 5.2% מהתוצר. הדיונים בנושא נמצאים בשלב ראשוני, וההחלטה הסופית תתקבל ככל הנראה רק במסגרת הדיונים על תקציב 2026. לכן, בשלב זה, מדובר באפשרות בלבד ולא בהתחייבות שניתן לבנות עליה.
לסיכום, הדיון על ביטול הקפאת מדרגות המס חושף את מורכבות הניהול הפיסקלי בעתות משבר. עודפי הגבייה הנוכחיים מספקים הזדמנות להקל על הציבור, שנשא בנטל של העלאות מיסים משמעותיות. עם זאת, אסור לשמוח כל כך מהר, אי הוודאות הכלכלית והביטחונית מחייבת את מקבלי ההחלטות לנהוג בזהירות. ההחלטה שתתקבל תהווה אינדיקציה ברורה לסדר העדיפויות הממשלתי: האם לנצל את ההזדמנות להפחית את יוקר המחיה, או לשמור את הכסף ככרית ביטחון תקציבית לעתיד.