ממטבע חזק לסכנת מיתון - שווייץ נערכת לריבית שלילית

המצב הנוכחי במשק השוויצרי

לאחר שנים של יציבות יחסית ודירוגים גבוהים במדדי איכות חיים, תחרותיות ויצוא, שווייץ ניצבת כיום בפני אחד המשברים הכלכליים החריפים בתולדותיה המודרניות. ברבעון השני של 2025 צמח התוצר ב־0.1% בלבד, המשך להאטה שכבר נרשמה ברבעון הקודם. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא התחזקות הפרנק השוויצרי ביותר מ־13% מול הדולר מתחילת השנה, תוצאה של נהירת משקיעים אל המטבע השוויצרי כ"חוף מבטחים" בעידן של חוסר ודאות גלובלי בעיקר בארה"ב. מגמה זו פוגעת באופן ישיר ביצוא ובתוצר, שכן לקוח אמריקאי, למשל, נדרש לשלם יותר דולרים עבור אותו מוצר שוויצרי בדיוק. כך, הייצוא משווויץ מתייקר בשווקים הבינלאומיים, גם אם המחיר הנקוב בשווייץ לא השתנה. מאחר שמוצרי היצוא השוויצריים ממילא נושאים נטל מסים גבוה, הפער במחיר רק מעמיק ופוגע במיוחד בענפים רגישים כמו פארמה, שעונים וזהב, שנסמכים על תחרותיות מחירים בשווקים הגלובליים.

התחזקות הפרנק השוויצרי בשיעור חד של יותר מ־13% מתחילת השנה לא רק פוגעת ביצוא - אלא גם פועלת כבלם על האינפלציה. ככל שמטבע מקומי מתחזק, עלויות היבוא יורדות, ומחירי מוצרים מיובאים כמו דלק, מזון ואלקטרוניקה נעשים זולים יותר לצרכן. בשווייץ, שבה היבוא מהווה חלק משמעותי מסל הצריכה, התחזקות הפרנק לכך שהאינפלציה ביולי עמדה על 0.2% בלבד, על אף הסביבה הגלובלית הסוערת. במילים אחרות, הפרנק החזק אמנם מספק הגנה מסוימת מפני יוקר המחיה אך באותה נשימה פוגע קשה ביצוא ובצמיחה הכלכלית השווצרית.

המצב שונה משל ישראל, גם פה התחזק המטבע המקומי, השקל מול הדולר, במיוחד בעקבות מבצע "עם כלביא". אך בשונה משווייץ, בישראל התחזקות השקל לא הובילה להוזלה במחירי המוצרים המיובאים, ובכך יבואנים ורשתות מסחר שמרו על רמות המחיר, ונהנו בעצמן מהפער, במקום לגלגל את ההוזלה לצרכן. במקרה השווייצרי, לעומת זאת, ההשפעה על המחירים הייתה מהירה וישירה הרבה יותר.

השפעת המכסים האמריקאיים

על רקע מתיחות הולכת וגוברת מול ממשל טראמפ, הוטלו מכסים בשיעור של 39% על מוצרי ייצוא שוויצריים לעומת 15% בלבד על מדינות האיחוד האירופי. כך, שווייץ, שאינה חברה באיחוד האירופי ובנאט"ו, אך משתתפת בשוק האירופי, מוצאת את עצמה חשופה לגמרי מול שותפת הסחר המרכזית שלה ארה"ב. המכסים פגעו במיוחד בשלושה ענפים מרכזיים: שעונים, זהב ופארמה שמאיימים לגרוע כ־0.7% מהתמ"ג כבר השנה, ועוד 0.3% ב־2026.

הענפים שנפגעו באופן החמור ביותר

• שעונים: חברות כמו Swatch ניצבות בפני פגיעה קשה, בשל ההתייקרות המשמעותית בשוק האמריקאי שהוא מהשווקים המרכזיים שמייבאים.

• זהב: שווייץ היא מרכז עולמי להתכה ולמחזור זהב, וכ־2/3 מהסחר העולמי עובר בה. הטלת מכס של 39% צפויה לשבש פעילות של עשרות חברות.

• שוקולד: מותגים שוויצריים מובילים יתמודדו עם פגיעה בתחרותיות בשוק האמריקאי, עקב עליית מחירים.

ניסיונות ההתמודדות של שווייץ

הממשלה השוויצרית פועלת בשני מישורים מרכזיים במטרה להתמודד עם הלחצים הכלכליים הגוברים.

במישור הדיפלומטי־כלכלי - משלחת בכירים נסעה לוושינגטון במטרה להציע "גזרים" כלכליים לנשיא טראמפ, בהם השקעות נוספות של חברות פארמה שוויצריות בארה"ב, עסקאות רכש צבאי, פתיחת השוק השוויצרי למוצרים חקלאיים אמריקאיים ורכש אנרגיה. ברעיון לפצות את טראמפ בכלים כלכליים ולשכנע אותו להסיר או להמתיק את המכסים הכבדים על סחורות שוויצריות.

במישור המוניטרי -  הבנק המרכזי צפוי להוריד את הריבית לרמה שלילית של 0.25%- כבר בספטמבר הקרוב, כדי להחליש את הפרנק ולעודד פעילות כלכלית. מהלך כזה אינו רק פעולה טכנית, הוא משדר מסר חד: "אין טעם להשאיר את הכסף בבנק". בריבית שלילית, הפיקדונות לא רק שאינם מניבים תשואה אלא עלולים לגרור עלות בפועל. כך, המדינה מעודדת את הציבור, הבנקים והעסקים לצרוך, להשקיע ולהניע את הכלכלה במקום לשבת על כסף קפוא שלא תורם לצמיחה.

במה ועל מי ריבית שלילית תשפיע?

• לבנקים: משתלם פחות להחזיק כספים בבנק המרכזי ולכן יתומרצו להרחיב אשראי.

• למשקיעים זרים: אחזקה בפרנק תיהפך פחות אטרקטיבית וזה עשוי להחליש את המטבע.

• למשק המקומי: תנאים מוניטריים מרחיבים עשויים לעודד צריכה פרטית, השקעות והתרחבות עסקית.
  
  

מנגד, בארה"ב עלולה הריבית השלילית בשוויץ להתפרש כמהלך תוקפני במסגרת "מלחמת מטבעות". הסיבה לכך היא שמדיניות מוניטרית של ריבית שלילית לא רק נועדה לעודד פעילות פנימית, אלא גם להוזיל את ערך המטבע המקומי. כאשר שווייץ מפחיתה את הריבית מתחת לאפס, היא למעשה מצמצמת את האטרקטיביות של הפרנק עבור משקיעים בינלאומיים. התוצאה היא שהפרנק נחלש, מחירי היצוא השוויצרי בשווקים הבינלאומיים יורדים, והמוצרים השוויצריים הופכים לאטרקטיביים יותר לקונים זרים, דבר שצפוי להמריץ את היצוא, להגדיל את הביקוש ולהעלות את התוצר בשווייץ.

אולם מבחינת ארה"ב, מהלך כזה נראה לעיתים כצעד מלאכותי שנועד לפגוע ביצואנים אמריקאים ולשפר את עמדת שווייץ בשוק העולמי, לא באמצעות חדשנות או שיפור פרודוקטיביות, אלא דרך מניפולציה של שער החליפין. ממשל טראמפ, שמוביל מדיניות סחר אגרסיבית ומטיל מכסים כדי להגן על התעשייה האמריקאית, רואה בצעדים כאלה איום ישיר על יתרונה של ארה"ב בשווקים, במיוחד כשהם מגיעים ממדינה שאינה כפופה למערכת האירופית ולא משתפת פעולה עם ההסכמות הגלובליות הרגילות. לכן, ריבית שלילית עלולה להצית עוד סבב של מתיחות, תגובת נגד מצד וושינגטון, ואף החרפה של סכסוכי סחר.

לסיכום, שווייץ ניצבת כיום במצב יוצא דופן ביחס לשאר מדינות העולם, בעוד מרבית הכלכלות מתמודדות עם אינפלציה גבוהה ומעלות ריבית כדי לבלום את הביקושים, שווייץ סובלת מאינפלציה קפואה, מטבע חזק מדי ורמות ביקוש נמוכות. היא הופכת לכלכלה מתקדמת שמתקרבת למיתון, דווקא כשהעולם חושש מהתחממות יתר. במציאות זו, צעדים שנראים חריגים או הפוכים כמו הורדת ריבית לרמה שלילית, הם לא ביטוי של חולשה, אלא ניסיון אקטיבי לעצור הידרדרות עמוקה יותר. שווייץ פועלת בלוגיקה מוניטרית שונה, מתוך אילוצים ייחודיים, ומדגימה כיצד גם מדינה יציבה, עשירה ונייטרלית עלולה למצוא את עצמה חשופה כלכלית וגיאופוליטית בעולם משתנה.