עדכון המדדים אוגוסט 2025

בתאריך ה־7 באוגוסט 2025, עוד מספר ימים, צפוי להיכנס לתוקפו עדכון המדדים הרבעוני בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אירוע טכני במראית עין, אך משמעותי ביותר מבחינה כלכלית, מסחרית ואסטרטגית. מדובר בנקודת זמן בה מייצבת הבורסה מחדש את הרכב המדדים המובילים (ת"א־35, ת"א־90, ת"א־125), תוך סינון וכניסה/יציאה של מניות בהתאם לקריטריונים ברורים של שווי שוק חופשי, סחירות, פיזור ומידת הנזילות.

למה בכלל יש עדכון מדדים?

עדכון המדדים נועד להבטיח שהמדדים המרכזיים משקפים בצורה אמינה את מצב שוק ההון הישראלי. הבורסה בוחנת אילו מניות עומדות בתנאים הקבועים, למשל שווי שוק חופשי (ללא בעלי עניין), נפח מסחר מינימלי, נתוני פיזור ומעדכנת את ההרכב בהתאם. תהליך זה מתרחש פעמיים בשנה (במאי ובאוגוסט), אך עשוי להתרחש גם עדכון משלים בינואר וביולי, לפי הצורך.

השפעה על הביקוש וההיצע, והמיתוס של "אם יש ביקוש, המניה תעלה"

כניסה של מניה למדד מרכזי יוצרת "ביקוש טכני": גופי השקעה שמנהלים מדדים כמו קרנות סל ותעודות מחקות, מחויבים לרכוש את המניה כדי לשמור על התאמה. המשמעות: מיליוני שקלים שיזרמו למניה מבלי קשר לנתוניה העסקיים. מנגד, יציאה מהמדד מחייבת מכירה ויוצרת גידול בהיצע.

אבל חשוב להבהיר שביקוש טכני לאו דווקא משקפת עלייה מובטחת. הרבה מהשוק "מתמחר קדימה": אם ידוע שמניה מסוימת צפויה להיכנס למדד ת"א־90, יתכן שכבר שבועות קודם יתחילו סוחרים לרכוש אותה מה שמעלה את המחיר עוד לפני המועד הרשמי. לכן ביום העדכון עצמו, התנועה יכולה להיות מתונה, הפוכה, או בכלל כבר לא קיימת.

תמריץ נוסף למוסדיים - סוף סוף אפשר להיכנס

כניסה למדד ת"א־125 לא רק יוצרת ביקוש מצד קרנות מחקות, אלא פותחת דלתות גם לגופים מוסדיים גדולים שבוחנים את המניה מזווית רגולטורית. מניות רבות שנמצאות מחוץ למדדים המרכזיים סובלות מהיצע נמוך של מניות סחירות, דבר שמקשה על מוסדיים לרכוש בהן נתח משמעותי מבלי לעבור את רף 5%, מה שהופך אותם ל"בעלי עניין" ומחייב אותם בדיווח לרשות לניירות ערך. ברגע שמניה נכנסת למדד מרכזי, שווי השוק החופשי שלה לרוב גדל, והסחירות משתפרת מה שמאפשר למוסדיים להיכנס בנוחות וללא מגבלות רגולטוריות כבדות. זהו ביקוש נוסף, מעבר לזה של הקרנות המחקות, וצריך לקחת אותו בחשבון.

 

התמונה המצורפת כאן למעלה שהוכנה על ידי אורי טל כנא מציגה את היקפי הרכישה והמכירה הצפויים בכל מניה ובכך מאירה את צד ההיצע והביקוש בצורה ברורה:

• צד הביקוש: מניות שצפויות להיכנס למדדים, ולכן גופי ההשקעה יצטרכו לרכוש אותן. לדוגמה:
  
  

• נייס - ביקוש של כ־450 מיליון ש"ח.
  
  

• אלביט מערכות - ביקוש של כ־445 מיליון ש"ח.
  
  

• טבע, פרטנר, מגדל ביטוח - גם כן ברשימת הנכנסות עם ביקושים גבוהים.
  
  

• צד ההיצע: מניות שצפויות לחוות שינוי משקל, ולכן יימכרו ע"י קרנות. לדוגמה:
  
  

• דיסקונט - היצע של כ־154 מיליון ש"ח.
  
  

• שיכון ובינוי, מזרחי טפחות, כלל עסקי ביטוח - גם הן צפויות לירידה בהחזקות מדדיות.
  
  

במילים פשוטות: ככל שהיקף הביקוש למניה גבוה יותר, כך הפוטנציאל שלה לעלייה טכנית גדל, אך רק אם השוק לא כבר "תימחר" את זה מראש.

איפה ההזדמנות?

עבור משקיעים עם ראייה טקטית, זיהוי של מניות עם פער בין המחיר הנוכחי לבין הביקוש שצפוי להיווצר יכול להוות הזדמנות. לדוגמה:

• חברה עם ביקוש צפוי גבוה ועדיין לא עלתה משמעותית עשויה לעלות ככל שנתקרב לתאריך העדכון.
  
  

• מניות עם היצע גבוה שכבר ירדו חזק עשויות להתייצב אחרי העדכון.
  
  

לסיכום

עדכון המדדים הוא הרבה מעבר לאירוע טכני, זהו שיקוף של אמון השוק, מגמות הסחירות, וסנטימנט המשקיעים. עבור מי שמבין את התהליך ומזהה את התזמון, מדובר בהזדמנות פוטנציאלית ליצירת רווחים מהירים אך רק בזהירות, עם מודעות לכך שלא תמיד "אם יש ביקוש המניה תעלה". ויש גם בונוס: לעיתים, עדכון המדדים פותח בפני חברות קטנות את השערים להשקעות מוסדיות, מה שיכול לשנות את הסיפור שלהן לטווח הארוך.